עוללות הכבוד הספרדי
 
"נקמה צרופה" היה יכול להיות שמה השני של האופרה "ארנני" שבימים אלה מסתיימות החזרות לקראת העלאתה באופרה הישראלית.
 
נסיון לפשט את העלילה המורכבת שרקח הסופר ויקטור הוגו  יעלה את דמותו של רב הפושעים ארנני, האוהב מאוד את אלווירה. אלא שאלווירה עתידה להינשא לבן אצולה, סילווה. לגברת הנכבדה יש מאהב שלישי, דון קרלו מלך ספרד ( כן, כן, זה המככב כגיבורה של אופרה אחרת שוורדי הלחין). בינתיים מוצא ארנני מקלט באחוזתו של יריבו סילווה. הוא מצטרף ליריב כדי לחלץ את אלווירה מידיו של המלך. עד כדי כך הוא נחוש בדעתו שהוא נשבע שאם מתי שהוא בעתיד הבלתי נראה לעין יבקש ממנו מארחו/ יריבו לשים קץ לחייו, הוא יעשה זאת ברצון. ככה זה גברים (של פעם לפחות).
 
האופרה מתנהלת לה בהמשך מתוך פזילה אל טוב ליבו של השליט, המלך הספרדי המוכן לחון את הבנדיטים ארנני וחבר מרעיו ואפילו לתת את ברכתו לנישואיה של אלווירה עם ארנני. אלא שהאציל סילווה, מפעיל את נשק יום הדין ומבקש לממש את ההבטחה של ארנני לשים קץ לחייו. ואיזה יום יפה יותר למימוש ההבטחה מאשר יום נישואיהם של ארנני ואלווירה. ארנני, גבר בגברים, ספרדי בעל כבוד ספרדי לא יפר את ההבטחה שנתן ושם קץ לחייו. על הנשים הם אף פעם לא חשבו.
 
העניין הזה עם הכבוד הספרדי שמעדיף את המוות על החיים הוא נושא שחוזר ברומנים ובמחזות של המאה ה-19. מסוג הרומנים שקרוב לוודאי קהל הקוראים כבר איבד בהם עניין, אבל הם ממשיכים את חייהם כי שימשו כח מפרה למוזיקאים גדולים, כמו ג'וזפה ורדי, שהיה מוכר בשיטוטיו אחר עלילות מורכבות לרקוח מהן חומר חדש לזמריו המעולים.  

ארנני (תמונת יח"צ)
   
תל-אביב, פוזנן, בילבאו

מיכאל זנַניֶצקי, הבמאי שמופקד על ההפקה החדשה באופרה הישראלית, יפתיע אותי ויאמר לי במהלך השיחה שהוא כמעט ולא חוזר בבימויו לסיפור של ויקטור הוגו, הוא עובד על איכויות המוזיקה, על איכויות הדרמה הנוצרת במפגש בין הדמויות. 
  
זננייצקי, במאי אופרות בעל רשימה לא מבוטלת של הישגים בינלאומיים, מביים את האופרה הזאת לראשונה בקריירה שלו. "אני מביים את ההפקה לבתי האופרה כאן בתל אביב, בפוזנן שבפולין ובבית האופרה בבילבאו בספרד," הוא מסביר.
 
למה דווקא "ארנני"?
 
"האמת שזה היה די מקרי, בקיץ שעבר מוניתי להיות המנהל האמנותי של בית האופרה בפוזנן. בית האופרה היה בתהליך של העלאת כל האופרות של ורדי וזו למעשה היתה האופרה הראשונה שעלתה במיזם. הרעיון הוא לכלול את כל האופרות של ורדי ברפרטואר בית האופרה לקראת שנת 2013" (השנה שבה יציינו – ברוב פאר והדר יש להניח, את יום הולדתו המאתיים של ורדי, י. ש.).
 
"בתי האופרה מתנהלים בצורה שונה זה מזה," מרחיב זנניצקי, "בית האופרה שלכם מעלה פחות מעשר אופרות חדשות בעונה שמתחילה בדצמבר ומסתיימת ביוני. בספרד, בבית האופרה של בילבאו, המתכונת דומה, אלא שבספרד התקציב קל יותר בהבאת כוכבי אופרה מן הגדולים בעולם להפקות. לעומת זאת בפוזנן הסיפור הוא שונה. בבית האופרה הזה מועלות אופרות ומוצגים בלטים למעשה מדי יום, בית האופרה מציג  244 ימים בשנה (לעומת כשמונים בתל אביב). הקהל בפולין מאוד אוהב אופרות ובלטים. אבל בשונה מספרד או כאן, מחירי הכרטיסים שם זולים הרבה יותר". 

כלומר המדינה משלמת?
 
"נכון ולכן גם יש צוות של זמרי הבית שמונה כמה עשרות זמרים ויש מאגר של 45 אופרות מוכנות שמתוכן ניתן להרכיב עונה למלא את הצרכים של האוכלוסיה המקומית".
 
מביים 10 הפקות בשנה
 
מיכאל זנניצקי, בנם של שחקנית ועיתונאי טלוויזיה, עזב את פולין לראשונה בהיותו בן 18, הוא יצא לאיטליה למד באוניברסיטה אצל אומברטו אקו (מגדולי חוקרי התרבות והשפה בעולם, מחברם של רומנים רבים שהנודע ביניהם הוא "שם הוורד"). "בשלב מסוים הייתי לעוזר המחקר שלו" הוא מספר.
 
במקביל החל זנניצקי לעבוד ב"פיקולו תיאטר" במילנו בהדרכתו של ג'ורג'ו סטרהלר, אחד הבמאים המשפיעים והחשובים של הדור האחרון, שהותיר גם את רישומו ביצירות אופראיות שהעמיד. הוא הצטרף למסגרות החינוכיות הדרמטיות באירופה שעובדות ברוח תיירי סלמון (מסגרות חינוכיות מקצועיות שבהן נחשפים אנשי מקצועות התיאטרון לעבודה עם חשובי יוצרי התיאטרון ביחידות זמן דחוסות). קריירת הבימוי שלו קצרה יחסית, 16 שנים, אלא שבמהלכן הוא כבר רשם לעצמו יותר מ-50 הפקות בתיאטרון, באופרה ודרמה מוזיקלית "אני מביים כעשר הפקות בשנה", הוא אומר.
 
זננייצקי התמחה בין היתר בהעלאת יצירות דרמטיות גדולות במקומות פחות מקובלים. את "טורנדוט" העלה למשל  במגרשי כדורגל או באתרים פתוחים שונים. הוא מזוהה בהפקותיו עם פסטיבלים באתרים פתוחים ומספר על ניהול אמנותי של פסטיבל במונטפולצ'ינאו, אחת מבירות היין של מחוז טוסקנה. האם יוצא לך לשתות את האדום האיטלקי? "לא, לא, לא ייין ולא וודקה. כמו פולנים אחרים אני מסתדר מצוין עם תה". הוא בהחלט אוהב אופרות מודרניות כשאני מזכיר את שמו של פנדרצקי הוא מגיב בהפתעה: "פנדרצקי, מודרני?!" ..לך ספר את זה לקהל בישראל.  
 
האם הקהל בשלוש הארצות שבהן תועלה "ארנני" יראה שלוש הפקות שונות, למרות שאתה הבמאי?
 
"למעשה יהיו שינויים, גם אם התפאורה והתאורה זהות. השוני נובע גם מן היחס שבין במה לאולם, מן האקוסטיקה ומתנאי הצפייה. הבמה בפוזנן היא הרבה יותר מודרנית מזו של תל אביב, ומאפשרת תפעול של תפאורה מורכבת (על הבמה יהיה מדרון בשיפוע של יותר מארבעים מעלות, כן זה לא פשוט לזמרים שעל הבמה). עוד שינוי למשל הוא בדמותו של סילווה הנקמן. כאן שר אותו פאטה בורצ'ולדזה, אני רואה את דמותו בדרך אחת, אבל מתוך הערכה לגילו ולנסיונו של בורצ'ולדזה, הלכתי איתו בדרך שבה הוא רואה את הדמות. לשאלתך אם כן, הסוף, הפינאלה שיראה הקהל בתל אביב תהיה שונה מן הפינאלה שרואים הצופים בפולין ובספרד".   


"ארנני" (תמונת יח"צ)

מוזיקה בכלוב
 
הסיפור המקורי של ויקטור הוגו וגם הנוסח שורדי הלחין של הליבריתן פיאווה, הוא מאוד מסובך ומורכב עד כמה עבדת עליו עם הזמרים?
 
"לא עבדתי על הסיפור, עבדתי על כל סצנה ועל הקשר שבין הדמויות שניצבות באותו זמן על הבמה. ורדי מספק הרבה מאוד חומר דרמטי מוזיקלי, גם ללא הרצף העלילתי לפרטי פרטיו. ולאני לא מדבר רק על הסולנים. אני מאוד אוהב לעבוד עם המקהלה. ולמקהלה יש כאן נוכחות במערכות השלישית והרביעית".
 
אם אין סיפור האם הקהל יבחין בארץ שבה הסיפור מתרחש או שנִטרלתָ, את מקום ההתרחשות?
 
"ספרד נוכחת בהפקה, למעשה היא מאוד נוכחת לקראת העבודה על האופרה, הסתובבתי הרבה מאוד באזורים שונים בספרד והעיצוב כולו נוצר בעקבות תגליות שלי באותו מסע".
 
האם העובדה שאתה עובד בעיקר עם הדמויות אתה מנחה גם את המנצח ואת התזמורת לדרישות שלך?
 
"לא, אחד הדברים שאני אוהב באופרה הוא שהמוזיקה היא בשבילי מעין נתון שאינני יכול לגעת בו, כלוב, קופסה סגורה. וככל שהדבר תלוי בי אני בדרך כלל גם לא יוזם חיתוכים או קיצורים בפרטיטורה המקורית. מה שחשוב הם הזמרים ובהפקה כאן בתל אביב יש לנו נבחרת מצויינת, תפקיד הטנור מורכב במיוחד. וממה שאני שומע עד עכשיו לקהל צפויה חוויה מוזיקלית מרשימה" אומר דווקא הבמאי. 
 
 בין כל העבודות לאופרה, לתיאטרון וההוראה והניהול האמנותי. יש זמן לעיסוקים אחרים, תחביב?
 
לאחר הרהור ממושך יחסית "לא, אני חי את העבודה שלי, אבל אולי התחביב שלי זה בואנוס איירס, הגעתי לשם לפני שנתיים, התאהבתי במקום, באנשים וליד הבתים שלי בפולין ובאיטליה, הכתובת שלי היום היא בואנוס איירס, אני משקיע את הזמן הפנוי בגילוי המקום שבו ארצה להמשיך ולחיות לשנים נוספות רבות".
 
"ארנני" תגיע ל-12 הופעות. הצגה ראשונה תעלה ביום שישי,  7 בינואר 2011 ב-13:00 במשכן לאמנויות הבמה תל-אביב.  מחירי כרטיסים: 428-175 ₪. להזמנת כרטיסים בטל': 03-6927777 
 
לרכישת כרטיסים