שעשועים בארגז החול הישראלי-פלסטיני

המחזאי עידו בורנשטיין והבמאי שלמה פלסנר טלטלו בעבר את אמות הפרינג' הישראלי עם הצגותיהם החשובות "כינים", “רעב" ואלוורה" ולאחר שנים של יצירה במסגרת תיאטרון תמונע החליטו להקים את קבוצת "תאטרוןכּאן" ו"כלבים" היא ההפקה הראשונה שלהם במסגרת הזאת.
 
המחזה אמנם מוגדר כ"קומדיה נושכת" אך מהר מאוד מתברר כי לחמשת ה"כלבים" שלהם, צאצאי בניו של אברהם אבינו, אין שיניים וגם אין להם את מה לנשוך, למעט עצמם תוך כדי שעשועים בארגז החול של הסכסוך הישראלי-ערבי. מה גם שבכל אחד מהם הושתל מיקרו-צ'יפ שאמור להעיד על טיבם, אופיים וטענתם.
 
העלילה מספרת על גילי, במאי צעיר, שחולם לעשות מחזמר על הסכסוך. ייתכן שאם היה מדובר במחזה-חלום – או סיוט ליל קיץ – היה אפשר להתמסר לאירועים הנובעים ממנו. אלא שנראה כי בורנשטיין ופלסנר התייחסו אל העניין במושגים הנעים בין רצינות של ריאליה – אב-טיפוסית לסכסוך – למהתלת-פנטזיה הומו-ארוטית, הנשענת בצליעה קלה על "רומיאו ויוליה". התוצאה, לצערי, היא שהמחזה נשמע כאוסף של תת-סכסוכים האמורים לייצג או לסמל את השלם הגדול של הסכסוך הלאומי-פוליטי-חברתי-כלכלי.
 
את אלה מביאים שחר, אחיו חבוש הקסדה (יעני מאצ'ו לאומני) של הבמאי, שהוא הומו נלהב לגייס אחלה בחורים, כמו עבד, השיפוצניק האמור להתקין הפתעת ג'קוזי בבית ההורים,  ניסים, שומר הסף האלים-רגיש של בית אבות סיעודי, שהוא גם חברו הטוב של שחר, ורביע שנקלע למחזמר במקרה משום שהחליט לנסות להיכנס לבית האבות בלי התעודה הכחולה שלו.
 
פלסנר ביים את המחזה בהתלהבות רבה. יש מכות, יש כמה שירים, יש גראס רפואי, ואין נשים. יש הרבה בדחנות על הם ואנחנו, גם משהו על השואה, ועל הומואים, יש אזיקה כמעט וולונטרית של עדי ח'ליפה המצוין כרביע, יש נקיפות מצפון מציקות של ניסים בחן כובש של חי מאור ובמפתיע יש גם הריון שאינו מוליד דבר, למרות משחקו המרגש-משכנע של בני אלדר בכל שלבי דמותו של שחר.
 
כמובן יש גם רומיאו או "רמי" של מחמוד מורה הנלהב בציפייה לבואה של "יולי", והכל תחת שליטתו או אי שליטתו של לביא זיטנר המשעשע כחולם בהקיץ ובשירים (בעברית וערבית), ותסמכו עליו ש"יולי" בוא תבוא.לפחות היא, אם לא השלום או אפילו רק תינוק...
 
דנה צרפתי עיצבה את התפאורה הבנויה מדליים שחורים ומשקי אשפה שחורים, קרן גרנק הוסיפה כתמי תאורה, הדס מוצרי התאימה תלבושות, גלית פלורנץ עיטרה במוזיקה כולל שירי מולדת ולאום מוכרים שבוצעו בהדרכתה הקולית של נעמה רדלר וב כוריאוגרפיה מתאימה של רונית זיו.