הרצון להקסים

בעוד ארבעה חודשים ייעלמו מרפרטואר הלהקה  הלאומית של ספרד יצירותיו של הכוריאוגרף בן ולנסיה נאצ'ו דואטו. הוא ניהל אותה עשרים שנה עד שאשתקד הסתכסך עם מנהליה, ועזב בכעס את הלהקה שבנה והציב על מפת המחול הקלאסי-מודרני , ואחרי כמה חודשים יצא לסנט. פטרבורג לנהל את בלט מיכאלובסקי.
 
משום כך הוא עצמו לא הופיע עם הלהקה שהגיעה לכאן במסגרת "מחול במשכן", וזו כבר לא אותה להקה שעזב ולא זו שהופיעה כאן לפני שלוש שנים במרכז המחול סוזן דלל. רקדנים רבים עזבו מיד אחריו. עם זאת, לרבים מהרקדנים והרקדניות שהגיעו עתה יש יכולות ונוכחות מבטיחות, ליצירות חדשות שיועלו בלהקה במקום אלו של דואטו שלא יוכלו לרקוד עוד מיולי השנה.
 
אחת מהן "רבגוניות, צורות של שתיקה וריקנות" היא זו שהלהקה העלתה הפעם במשכן לאמנויות הבמה, שכל כולה מחווה צבעונית בעיקר למלחין יוהאן סבסטיאן באך. דואטו יצר את המחול הארוך, כשעתיים כולל הפסקה, לפני 12 שנים כהפקה משותפת עם עיריית ויימאר כשזו כיהנה כ"בירת התרבות של אירופה”.
 
היצירה כולה מתבצעת על רקע מבנה פיגומים מרשים שתפקודו המלא יגיע בסיומה, כביטוי לרעיון של דואטו ליצור מבנה מחול הנע על פסים של בלט ניאו קלאסי עם נגיעות מודרניות יותר המגיע לשיאו במה שמוכר כ"פוגה אחרונה" (הבלתי גמורה) ביצירתו הגדולה של באך "אמנות הפוגה".
 
עבור חלקה הראשון של היצירה, "רבגוניות", בחר דואטו 13 קטעים מוכרים מיצירות באך, בעיקר מאוחרות, שאותן העמיד בגישה המנסה למצוא בכמה מהם תרגום ויזואלי למוזיקה כמו הפרלוד לצ'לו סולו שבו רקדן המגלם את באך מנגן על גופה של רקדנית הנעה בין זרועותיו ורגליו. זה מרשים, בעיקר בזכות הרקדנית, אבל קר. 

 
בהמשך יצביע דואט של גברים בחצאיות מלמלה הנראות ככנפי פרפר, חשופים ממתניהם ומעלה, על מקוריות כוריאוגרפית הבולטת על רקע הצבעוניות של מרבית הקטעים – לא מעט בסיוע התלבושות – ובעיקר בקטעים עם הומור חביב. אך רק בסיומו של החלק הזה מגיע דואטו לביטוי כוריאוגרפי שיש בו יותר זה, ויותר מהרצון להקסים.
 
התמונה נראית שונה בקטעים הראשונים של החלק השני "צורות של שתיקה וריקנות", ובקטע המסיים. באלה מצליח דואטו לגעת במוזיקה של באך, ולהשתמש בה כמצע לתנועה שיש בה לא רק אסתטיקה מרשימה אלא גם מבע כוריאוגרפי. לפי המוצהר החלק הזה נרקד לצלילי "אמנות הפוגה", אך למעשה רק הקטע הפותח והקטע המסיים לקוחים מתוכה.
 
בחלק זה גם מגיעים לשיאם יתרונם הבולט של הבנים, רקדני הלהקה, ייחודה של התפאורה של ג'עפר חלבי ועיצוב התאורה היפהפייה  של בראד פילדס שאפיינה את הערב כולו.

לרכישת כרטיסים