יצירתו החדשה של אוהד נהרין בלהקת בת שבע היא מחול מכושף, שצבי גורן גילה בו גם רעיונות משכבר הימים.
גוף מלוכד וחזק
שנתיים אחרי "ממותות", יצירתו האישית הטעונה מאוד, מופשטת ומחדשת ככל שהייתה, ולאחר הפסקה של התעשתות אישית ומקצועית, חוזר אוהד נהרין עם יצירה חדשה בלהקת בת שבע, שבה הוא חזר למלא את תפקיד המנהל האמנותי.
הלהקה נפלאה. תשע רקדניות ושמונה רקדנים – גוף מלוכד וחזק, הנענה בדיוק, ברגישות ובהתמסרות לתביעות הקשות של נהרין, שעיקרן במחול החדש שלו זה לדעת את סוד התנועה הטהורה, זו שהיא הראשית והיא האחרית והיא הזנה ומפרנסת את אמנות המחול החיה ונושמת על הבמה.
המחול החדש "שלוש", כשמו כן הוא – מבנה של שלוש יצירות כאילו עצמאיות המוגשות ברצף, כאשר בשני המעברים ביניהן מתייצב הרקדן סטפן פרי עם צג-טלוויזיה נטוי על צידו וממנו משודרים דברי הסבר טכניים שהקליט, בעברית-שבורה, על היצירה שתבוצע מיד. כך למשל למדנו לדעת מה הרעיון והתבנית של המחול השני "הומוס" (כמו חומוס אבל בהא, מטעים פרי). וכך הוא הזהיר אותנו על החשכות צפויות במהלך אחד הקטעים ביצירה השלישית. ואפילו פרט טכני כמו העובדה שאת הבמה מאירים מאתיים פנסים התלויים מעליה, או פירוט של שמות יוצרי המוזיקה.
את אחדות היצירה מדגישים שני שותפים חשובים – רקפת לוי שהרכיבה מערכת תלבושות עכשווית אחת לשלוש העבודות, ואבי יונה בואנו (במבי) שיצר תאורה חזקה מאוד - עילית, נקייה ואחידה, כמעט ללא שינויים, וללא פנסי-צד, או קרני אור מובלטות בעשן, ושימר את הרצף-המאחד של שלוש העבודות.
פכים קטנים של תנועה אירוטית
ליצירה הראשונה קרא נהרין בשם-החידה "בלוס" (Bellus). לכאורה אין לזה משמעות, ודאי לא כאשר הוא אינו טורח (כהרגלו) להסביר את פשר השם. אפשר להסתפק באסוציאציות הנוצרות מצליל המונח – למשל יופי, או מלחמה, או פעמונים. לא הופתעתי שלכל אלה יש זיקה למה שמצאתי באדיבות מילונים ואינטרנט (אפילו אם לא אליהם התכוון נהרין) – שמות של מיני פרחים, פטריות וגם דגים, כולם יפים ומרהיבי עין.
ליצירה השנייה קרא "הומוס" (Humus), ובדיקה קצרה העלתה שזה החלק האורגני של האדמה, או הרקבובית שבה. ושם היצירה השלישית, "סקוס" (Secus) כבר לקוח מעולם המשפט, ומשמעותו "במובן אחר" או "חוץ מזה" וכד`.
שלושה מונחים לטיניים, שלכאורה אין קשר ביניהם, ואולי גם לא ליצירות. אולי. אינני בטוח – ואנסה לפענח את העניין הזה בפעם הבאה שאראה את המחול המיוחד הזה, ובקרוב.
היצירה הראשונה, שבה כמעט כל הלהקה רוקדת לצלילי "וריאציות גולדברג" של באך, בנויה בהתאם, כסדרה של קטעי מחול נקיים מאוד, מהוקצעים, כאילו עצמאיים, של יחידים, זוגות, קבוצות וכל הרקדנים. כאן בולט יסוד היופי.
העבודה השנייה, לצלילים חרישיים מלאי אווירה של בריאן אינו, היא מבנה מסקרן, שבו תשע רקדניות נעות כגוף אחד, בסדרה של 13 קטעים, שהאחרון שבהם, הנמשך כארבע דקות, מתקיים בעיקרו על הרצפה, בישיבה, שכיבה זחילה וכו`. 18 דקות שבהן התנועה האחידה, הפשוטה, פשוט עוצרת נשימה.
היצירה השלישית, 35 דקות אורכה, היא המורכבת מכולן, והרקע המוזיקלי שלה מורכב משמונה קטעים שונים, שאיכשהוא מצטרפים לפס קול אחיד. מבנה היצירה ארכיטקטוני, כבניין הניצב על בסיס פרוץ לכל עבר, כשכל הלהקה מחפשת נקודות חיבור והתנגשות. המשכה בשני דואטים נפלאים – תחילה של שרון אייל וגיא שומרוני, שנקטע לכאורה פעמים מספר באמצעות כיבוי מוחלט של התאורה, אך שני הרקדנים מקיימים את הרצף הטבעי שלו. הדואט השני של מתן דוד וגבי שפיצר הוא אחד הקטעים המרגשים ביותר בערב, מורכב מפכים קטנים של תנועה אירוטית מגוונת.
חלקה האחרון של היצירה השלישית הוא שיאו של הערב כולו. נהרין חילק את הלהקה לשלוש קבוצות – ליתר דיוק לשלוש שורות - אחת אנכית, אחת אופקית ואחת אלכסונית. כל רקדן הניצב בראש כל אחת מהשורות, מבצע תנועה מסוימת ועובר לקצה השורה שלו. הבא אחריו חוזר על התנועה, וכך הלאה, ואז מתרחש שינוי קטן, אחד הרקדנים או אחת הרקדניות מחליפים תנועה, משמיעים קול, פושטים בגד, והכל מתרחש בשלוש השורות באופן סימולטני, כמו פוגות מוזיקליות.
סוד התנועה הטהורה
התנועה, התנועות כולן, שנראות לכאורה כמחול מובנה בדייקנות, מקבלת משמעויות אינדיבידואליות, כמעט פרשנות של כל אחד משבעה עשר הגופים, השונים כל כך, ובכל זאת יוצרים אמירה אחת גדולה על טבע האדם.
הייתי יכול להסתפק בכך, אלא שלכל אורך היצירה המכושפת הזאת שבה והתעוררה בי המחשבה שהנה לפנינו יצירה המנסה לפענח את סוד התנועה הטהורה, שגם כשהיא מספרת משהו או בעלת היגד, היא ממשיכה להיות תנועה לעצמה, ללא תוספות וקישוטים, שכמוה כתבונה הטהורה שאותה הגדיר עבורנו עמנואל קאנט,יש לה תבניות בסיסיות שאינן תלויות בניסיון, ויש לה אתיקה וציוויים המחייבים להיענות לה ללא סייג.
ואם לכך הגיע אוהד נהרין ביצירת המחול החדשה שלו, כדאי בהחלט לבוא וללמוד.
לפרטים נוספים
16/02/2005
:תאריך יצירה
|