נביא זעם מודרני

בשבת הקרובה תעלה בסטודיו לאמנויות התיאטרון של יורם לוינשטיין בתל-אביב ההצגה החדשה "דלתות", בבימויו של בוגר בית הספר ארז דריגס. ההצגה היא אסופה של 11 מונולוגים קצרים ידועים יותר ופחות, מעין קליפים בעלי הקשרים אסוציאטיביים אותם יבצעו תלמידי שנה ב' וג' של בית הספר.

החוט המקשר בין שלל הדמויות ההזויות וסיפוריהן הוא סולן להקת "הדלתות" ג'ים מוריסון ז"ל –כוכב הרוק הענק שהשתמש בכל סם פסיכדלי אפשרי והרחיב את גבולות התודעה באמצעות המוזיקה, ובעיקר הטקסטים, שכתב.

ארז דריגס, במאי ועורך ההצגה, סיים את לימודי התיאטרון בסטודיו של יורם לוינשטיין ב-2007. מאז שיחק בתיאטרון גשר ובסדרת הטלוויזיה "תמרות עשן", ו"דלתות" היא עבודת הבימוי הראשונה שלו.

למה בחרת דווקא בג'ים מוריסון כציר המרכזי ב"דלתות"?

"האמת שבאופן מפתיע בכלל לא הכרתי את האיש עד ההצגה. אף פעם לא אהבתי במיוחד את המוזיקה של הדורז. אבל איכשהו התגלגלו לידיי השירים שהוא כתב ופתאום הבנתי כמה שהוא טיפוס מעניין. הווייב שהוא הביא לבמה, הטקסטים שלו, שהם שירה צרופה. דרך ההפקה ראיתי שמוריסון היה מעין נביא זעם מודרני שלא עשה חשבון לאף אחד. המוזיקה שלהם אולי לא הייתה הכי מבריקה בעולם אבל היה לו מה להגיד, וזה רלוונטי גם היום".

באיזה אופן הוא מקשר בין הדמויות?

"את המונולוגים בהצגה הכינו הסטודנטים ואין ביניהם קשר. יש שם איש קבע שאשתו עוזבת אותו, שחקן מתוסכל והמורה הכי גרוע בהיסטוריה, כל מיני דמויות ציוריות שהדבר היחיד שמקשר ביניהן הוא ציטוטים מהשירים של ג'ים מוריסון, קטעים מהופעה שלו, קטעי משחק ואפילו שיר לייב. התכנים שהוא העלה היו מאוד חזקים – הוא דיבר על אלימות, על אהבה. החקירה העצמית שהוא ערך, גם דרך הסמים, הפכה אותו לדמות סופר-אותנטית".

איך התחברו אליו הסטודנטים?

"יש כאלה שהכירו אותו מקודם וכאלה שלא. קשה לא לאהוב אותו. הוא באמת דמות מדהימה. הוא לא זמר ענק, אבל קשה לא להעריץ מישהו שנמצא במקום שבאמת לא אכפת לו מה אנשים חושבים עליו. יש באיכות הזאת משהו ממסמר. זה מקום שכולם, ובעיקר שחקנים, רוצים להיות בו. הוא הביא נטו את עצמו, בלי פוזה. האישיות שלו, זה מה שחיבר את כולם ומה שנותן לדמויות בהצגה נחמה ותקווה".

"דלתות", צילום: רדי רובינשטיין

איך הייתה העבודה הראשונה שלך כבמאי?

"האמת שזה היה מאוד מפחיד. עד היום רק שיחקתי ולביים הצגה כזו היה עבורי אתגר ענק. זו לא משימה פשוטה, לביים כזאת הפקה, צריך לייצר הכול מאפס, אין עלילה וחייבים אמונה. זה מפחיד נורא. ראיתי פאזל ענק שרק אני, כבמאי, רואה את כולו. אבל באיזשהו שלב זה התחיל להתחבר, וההנאה ששאבתי מהעניין הייתה עצומה. חוץ מזה שבסטודיו אני מרגיש כמו בבית. אני נורא אוהב את העבודה עם הסטודנטים. זו חוויה מאוד מלמדת, ואני מרגיש שדרכם אני חוזר לבייסיק של עצמי".
 
הצגות תעלינה בין התאריכים 29-21 במאי 2011, מדי ערב ב-20:30 , ביום שישי ב-14:00 (ביום ראשון ה-22 לא תתקיים הצגה) באולם המופעים של הסטודיו, עבאס 37 פינת חנוך 19, תל-אביב.כרטיס – 70 ₪. להזמנת כרטיסים: 03-6886514. שעתיים לפני תחילת ההצגה: 050-8688704.