ליאור אשכנזי מגלה וירטואוזיות קומית בקומדיה הצרפתית המפתיעה בבית ליסין
מצגת בורגנית
של שיאים קומיים
אין כמעט אדם שתהליך עוברותו לא כלל את ההתחבטות של הוריו מולידיו כיצד ייקרא. האולטרא-סאונד אף מחדד את המאבק הניטש בין בני זוג, בינם לבין קרוביהם וידידיהם. עניין זה של בחירת שם לעובר המתפתח ברחם הוא נקודת המוצא של המחזה "שם פרטי" שהוא גם הראשון שכתב הצמד מתיה דלאפור ואלכסנדר גה-לה פאטאלייר. זוהי קומדיה הנמשכת אל מסורת בת מאות שנים של מחזאים שהשתמשו בז'אנר הזה כדי לתקוף את הצביעות החברתית סביבם.
לפיכך, מה שמתחיל בקרב על שם מסתיים במשהו הרבה יותר צרפתי, ומוטב לי שלא ארמוז לכיוונו מחשש שאקלקל כמה הפתעות לצופים שילכו לראות את ההצגה. וכשאני כותב "צרפתי" אני מתכוון למשהו קומי בעליל כי מרגע שמתחילה הדהירה באוטוסטרדה הקומית אין הפוגה ואין יציאה לשרותים.
עלילת המחזה מתארת ארוחת ערב בסגנון מרוקאי שמכינה אליזבת לאחיה ונסן, לאשתו אנה, ולחברם הטוב מילדות נגן הטרומבון קלוד. את מאמציה של אליזבת מסכל ויכוח סוער שפורץ בין ונסן, שאשתו אנה בהריון מתקדם, לבין פייר המארח, פרופסור לספרות ולשון.
ונסן מגלה כי השם שנבחר לבנם העתידי הוא אדולף, בהטעמה צרפתית לעילא. אך פייר מתקומם – אדולף, בכל הטעמה, זה אדולף ואדולף זה היטלר, ולא יעלה על הדעת שהילד ייקר בשמו של הצורר הנאצי. ולא, פייר איננו יהודי אלא רק צרפתי שהיטלר רמס לו את ארצו.
"שם פרטי", צילום: איל לנדסמן
הוויכוח המילולי האלים, העקשנות של השניים, ההתבוננות מהצד של קלוד, האיחור של אנה, האירוח של אליזבת, וגם בכי ילדיה הקטנים בעלי השמות הנדירים, מתפתחים מהר מאוד לסדרה של מכות מאוד לא יבשות בכל אחד ואחת מהם, בתורו או בתורה. איש מהם אינו חסין – למעט אולי אנה – מפני עלבון ולעג. וכשאליזבת פותחת את הפנקס שלה מתברר כי גם היא סכינאית לא קטנה.
משה קפטן ביים בקלילות מצוינת את המצגת הבורגנית המתפלשת בצביעותה, כשהוא מקפיד לקדם אותה בהדרגה אל שיאיה הקומיים הגדולים במשחקם המצוין של חמשת כוכביו.
דב נבון מגלם את פייר כסיר לחץ שפולט קיטור לוהט, ורק מים קרים יכולים לצנן את זעמו הנמשך על הרעיון לקרוא לילד אדולף. יעל לבנטל מדויקת מאוד כאליזבת, עקרת בית ואם למופת, מורה מצטיינת, וטבחית לא מי יודע מה. מורדי גרשון מסקרן מאוד כקלוד שיודע יותר מכפי שהוא אומר, וכשסודו נחשף בכוח הוא נוגע ללב לרגע חולף. מיכל לוי טובה מאוד כאנה המצטרפת באיחור להילולה ובכך פותחת את המנעול לסודות חדשים.
מה שנפלא במיוחד ברביעייה הזאת הוא שהם מגישים את מיטב כישרונותיהם להנחתות המדהימות של ליאור אשכנזי כתפקיד ונסן, שהמהתלה שלו הופכת לטרגי-קומדיה. אשכנזי כבר הראה בעבר יכולות קומיות, מעודנות ומתוחכמות, אך הפעם הוא שולף ממגירה כלשהי וירטואוזיות קומית, עם מימיקה ולוליינות של מיטב הקומיקאים הצרפתיים, כולל לואי דה פינס עם גיחה קצרה אל צ'פלין, וביקור חובה אצל לורל והארדי, אבוט וקוסטלו.
"שם פרטי", צילום: איל לנדסמן
את התפאורה הבורגנית הטובה ואת התלבושות עיצבה נטע הקר, את התאורה עיצב אורי מורג, ואת המוזיקה ברקע דגדג אפי שושני, וביחד סיפקו לקפטן, אשכנזי, נבון, גרשון, לבנטל ולוי הזדמנות לתת לנו קומדיה טובה וחכמה.
26/07/2011
:תאריך יצירה
|