ההצגה החדשה של תאטרון הספריה היא הזדמנות מצוינת לפגוש חמישה שחקנים צעירים במחזה-מתח על אונס ורצח
מצפון מסוכסך
המחזה "מחילה" מאת רוברט שרווד הקנדי, מנסה לחבר את המצפון המסוכסך של שלושה גברים צעירים שאנסו באכזריות נערה צעירה, רצחו אותה, קברו את גופתה ונשבעו לא לספר לאיש מה עשו. הגופה לא נמצאה מעולם ואיש כנראה לא תהה על היעלמותה. כך אירע שאיש זולתם אינו יודע על הרצח ועל האונס.
את המפגש המחודש ביניהם – שהוא המתואר במחזה - יוזם פיטר, שבעקבות נישואיו "חזר בתשובה", השתקע בחווה והוליד ארבעה ילדים. אוצר דימויו הנוצריים כוללים את מחילת העוונות שבדרך כלל מעניקים כמרים בתאי וידוי. אלא שהכומר של פיטר הציע לו ברחמיו כי הוא ושני שני חבריו, דייוויד וגורדון, יילכו למשטרה ויתוודו.
המחזה אינו מתייחס כלל לשאלת המחילה הדתית ומדוע אין די בה כדי לטהר את מצפונו של פיטר, מעבר לעובדה שזה המניע למפגש המתרחש 15 שנים אחרי האירוע שהיה כשהיו תלמידים בתיכון, בני 17 ומאז לא התראו.
יותר מששאלת המצפון של השלושה מעסיקים את שרווד מסקרנת אותו הבעייתיות של אי-הידיעה, לכאורה או באמת, של מה שהיה. זה מה שמעיק על השלושה מאז שהתפכחו משכרותם באותו לילה גורלי.
פיטר ניסה אמנם למצוא היכן קברו את הנערה אך לא הצליח. הוא מאמין שאם הוא וחבריו יודו במשטרה העניין יבוא אל פתרונו, הם יועמדו לדין (ישו ירחם, כמובן) ואפילו ללא גופה, יורשעו על סמך הודאתם – ובכך ייקבע למעשה מה קרה - וירצו את עונשם.
אלא שגורדון, שהפך לאיש עסקים מצליח, אינו מוכן לסכן את כל מה שהשיג בחייו, שבתמצית זו הצלחה כספית גדולה, בסיוע הבורסה כמובן. פחות מעיקה עליו העובדה שאין לו ילדים, ומצפונו אינו מעיק עליו במיוחד כשהוא מנהל רומן מהצד עם לוריין, שלמדה בשכבה נמוכה יותר והייתה מאוהבת בדייוויד.
"מחילה" (תמונת יח"צ)
דייוויד הוא הדמות החידתית בשלושה ובמחזה כולו. הוא היה מלך השכבה, הוא המשיך לאוניברסיטה ונהיה מרצה לספרות ושולט בשפות עתיקות, עד שפרש ומצא עבודה כמגיה. זה כמובן סימלי, משום שברור כי הוא היחיד שיודע מה קרה. המפתח בכיסו, והוא זה ש"מגיה את הזיכרון של חבריו" עד לאפשרות האבסורדית שבעצם דבר לא קרה אז.
לתוך דרמת המתח המצפונית ונפתוליה משרבב שרווד גם מערכת יחסים מורכבת – הפותחת וסוגרת את המחזה - בין דייוויד ללוריין, שנסעה להביא את דייויד מטורונטו לונקובר, עיר נעוריו שבה חיה עדיין אמו שהוא ניתק עצמו ממנה. במקביל מוצגת מערכת היחסים בין גורדון לאשתו אן, שהופכת משמעותית במיוחד לקראת סיום המחזה.
שחקנים מצוינים
גילי אמיתי ביים הצגה מהודקת מאוד בעיצוב הדמויות ומערכת היחסים ביניהם, והצליח במיוחד להותיר על מקומה את התחושה שחידת העלילה לא הגיעה אל פתרונה המוחלט. מה שמסייע לו הוא צוות השחקנים המצוינים שליהק, ארבעה מהם בוגרים של מחזורים קודמים בבית צבי.
חייקה מרדכי הוא דייוויד החידתי המושלם. השלווה הסטואית שלו, הדיוק באינטונציה של קולו ושל תנועתו, רומזים אל המטען הכבד של האמת שדייוויד שלו נושא עמו ומנסה להימנע מפירוקו. חייקה מיטיב במיוחד לעצב את העוצמה הנפשית והפיזית של דייוויד.
טל דנינו הוא גורדון זחוח וזוהר אך בה בעת מבועת וחושש, כמי שאינו יודע איך לצאת מהעניין. דנינו לוחץ על הדוושה הנכונה במפגש עם פיטר ודייוויד, ומעצב בלהט את האימה וההיסטריה של גורדון נוכח התעקשותו "הדתית" של פיטר.
עוז ניסן מעצב היטב את פיטר כ"קורבן" מיואש מיסיונרי מבוהל שאינו יודע דבר חוץ מהתורה החדשה שהתוודע אליה באמצעות אשתו, ובעיקר כאשר העובדות, לכאורה או אמיתיות, מוטחות בפניו.
"מחילה" (תמונת יח"צ)
יעל לוין מגלמת בחום את אן, אשתו של גורדון, שאינה יודעת דבר חוץ מזה שהיא אוהבת את בעלה, נאמנה לו, מאושרת לצאת עמו לחופשות ולמסיבות, ואולי גם יזכו להיות הורים. היא מיטיבה לעצב את פקחותה ואת כוח הנחמה שלה, שהיא אולי המחילה האנושית ששרווד מציע. את הצוות המצוין משלימה היטב קרן ברגר כלוריין קרה ומחושבת, האוהבת את דייוויד גם מבעד לרומן שלה עם גורדון.
ההצגה מועלית באולם אהוד מנור של תיאטרון הספריה, בתוך תפאורה מצוינת ויעילה של מירב יצחקי, תאורה נאותה של דולב ציגל, בתלבושות טובות שבחר ברק חודריאן, ובסיוע של מוזיקה מקורית של אפי שושני.