שאלות על מעמד האשה ביהדות

זה היה כנראה רק עניין של זמן עד שמישהו יגלה את הפוטנציאל הבימתי הטמון ברב המכר מאת אילן שיינפלד "מעשה בטבעת". ולא במקרה המישהו הזה היא דליה שימקו - במאית, שחקנית ומנהלת קבוצת "אנסמבל אספמיה" הפועלת בתיאטרון תמונע. "זה ספר נפלא, אחד המסעירים שקראתי," מספרת שימקו, "אבל הסיבה העיקרית שבחרתי לעבד אותו לבמה הוא עיסוקו בסחר בנשים".

עד לפני עשר שנים הייתה דליה שימקו ידועה בעיקר כשחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, שנחקקה בתודעת הצופים בזכות הופעתה בסרט "נועה בת 17". היא החלה לביים ולעבד מחזות כבר בתחילת שנות התשעים, אך בעשור האחרון חצתה את הקווים והפכה את הבימוי לעיסוקה העיקרי. מאז היא ממצבת את עצמה בנחישות ובהתמדה כבמאית ויוצרת מרתקת, שאינה חוששת מהתמודדות עם נושאים קשים לעיכול.

שימקו עומדת בראש אנסמבל השחקנים אספמיה, שהעלה הצגות עטורות שבחים על בימת תיאטרון תמונע, ביניהן "קשר דם", "מבוך המראות" ו"אחוזת וייס". ביום חמישי יעלה האנסמבל את בכורת ההצגה "מעשה בטבעת", אשר עובדה ובוימה על ידי שימקו ומשתתפים בה חברי האנסמבל, ביניהם אסתי זקהיים, רוברטו פולק ואלחי לויט.  

"עד 'מעשה בטבעת' כמעט שלא עסקתי בנושאים פמיניסטיים", היא מבהירה, "אבל עניין הסחר בנשים והאדישות החברתית שהוא מעורר בוערים בעצמותיי".

"מעשה בטבעת" היא מחאה פמיניסטית?

"הספר עוסק בפרשייה אפלה – סחר של נשים יהודיות ממזרח אירופה לארגנטינה, שנעשתה על ידי ארגונים יהודיים ונועדה לגברים בקהילה היהודית והלא יהודית. הסיפור הוא על צעירה בשם אסתר שנשלחת על ידי אמה לארגנטינה כדי לעבוד אצל משפחה יהודית מבוססת, אבל למעשה היא נסחרת לזנות. הסיפור איפשר לי גישה לא פלקטית ולא פוליטית לנושא.

"הסחר בנשים נכנס לישראל בסוף שנות ה-90 ותחילת האלפיים. המדינה אדישה לחלוטין לסבל של הנשים האלה. אפילו חוק נגד זנות אין פה, רק נגד שידול. הנושא הזה מאוד מטריד אותי. זו שואה למין הנשי שממשיכה להתקיים גם היום ואף אחד לא מתקומם. פמיניזם או לא פמיניזם, אם היו מוכרים גברים אני בטוחה שהזעזוע היה ענק.

"אבל מה שמזעזע את הישראלים במיוחד זו הנקודה היהודית. אנחנו לא אוהבים לחשוב שיהודים עושים דברים נוראיים ליהודים אחרים. אבל הנה, עובדה, קם איגוד כזה של סרסורים יהודיים שהעבירו את הבנות מאירופה לארגנטינה והכניסו אותן לבתי בושת. אלה שעסקו בזה היו גברים שומרי מצוות והם לא ראו סתירה בין שמירת המצוות לבין השימוש בזנות. זה מעלה כל מיני שאלות על מעמד האישה ביהדות".

"מעשה בטבעת" (צילום: יוסי צבקר)

איך נעשה העיבוד לבמה של ספר כל כך מונומנטלי?

"פניתי לאילן שיינפלד שלמד בבית הספר למחזאות ויש לו שאיפה ליצור לבמה. התיישבנו ולקחנו מוטיב אחד מהספר, את הסיפור של אסתר, וחיפשנו דרך תיאטרלית להעביר אותו. בסופו של דבר עשינו מעין תיאטרון בתוך תיאטרון.

"ההצגה היא בעצם אירוע של תיאטרון נודד, קברט, שבו הסרסור והמאדאם מוכרים מה שנותר להם למכור, אחרי פיזור הארגון - את סיפורי הבנות במקום את בשרן".   
 
"לא כל פרינג' הוא פסטיבל עכו"

ספרי על תהליך העבודה של אספמיה

"הגרעין של האנסמבל עובד כבר תשע שנים בתיאטרון תמונע, ועוסק בנושאים מאוד רבגוניים. חלק מהשחקנים והיוצרים עובדים איתי כבר המון זמן, לדוגמה המלחין איסר שולמן. יש שחקנים שעובדים גם במקומות אחרים, כמו אסתי זקהיים ורוברטו פולק.

"הייחוד האמנותי של האנסמבל הוא המגע עם יצירות יהודיות קלאסיות, היסטוריות ומודרניות,  שעוסקות בזהות היהודית על כל גווניה, בעיקר האפלים. 

"אנחנו עושים עיבודים לבמה של יצירות ספרותיות גדולות, כמו 'מעשה בטבעת', 'חיי נישואים' ו'יונה וולך המופע'. אנחנו עוסקים גם במחזאות ישראלית מקורית, דוגמת 'אחוזת וייס' ו'מבוך המראות'. לכל הפקה יש שפה שונה, וסגנון הבימוי נע בין ריאליזם פיוטי לקברט מסוגנן." 

ואיך מנוהל האנסמבל?

"מבחינת ניהול האנסמבל, מדובר בניהול נשי דמוקרטי. את כל הסוגיות, אם מדובר בעניינים אמנותיים או כספיים, אני פותחת בפני כולם והקבוצה לוקחת חלק בהחלטות. מטרת האנסמבל היא להוציא לפועל את כל הכישרונות של החברים. ליאת אקטע, למשל,  שמשחקת איתי כבר כמה שנים, עשתה את הכוריאוגרפיה ל'מעשה בטבעת'".

נוח לך עם ההגדרה "תיאטרון פרינג'"?

"מאוד לא. אני מואשמת על ידי כל מיני גורמים שאני לא עושה תיאטרון פרינג'. אבל המושג הזה כבר מזמן איבד את התוקף. אחוז גדול של העשייה הרפרטוארית הוא מסחרי, ווסט-אנד בסגנון כזה או אחר ומתאים יותר למפיקים פרטיים. התיאטרון הרפרטוארי בלע סגנונות מסוימים, כמו קומדיות ומחזות-זמר, ודברים אחרים הוא פשוט הקיא מתוכו.

"הצגה כמו 'מעשה בטבעת' הייתה יכולה לעלות בתיאטרון הרפרטוארי לפני עשרים שנה והיום אין לזה סיכוי. המסחריות באה לפני הכול. נשאלת השאלה מה זה בעצם פרינג'. ההפקות שלנו הן הפקות פרינג', הן נעשות שלושת רבעי בהתנדבות, והקהל שבא לראות אותן הוא קהל חובב פרינג'.

"צריך להבדיל בין פרינג' לבין ניסיוני ואלטרנטיבי. פרינג' זה כל מה שלא שנעשה בתיאטרון הממסדי. זה יכול להיות מיינסטרים לגמרי, כמו 'סיפור אהבה בשלושה פרקים' ששיחק בתיאטרון בית ליסין והיום הוא עולה בגן מאיר במרכז הגאה. יש משהו מאוד בעייתי בהגדרות האלה. לא כל הפרינג' הוא פסטיבל עכו".

דליה שימקו (יח"צ)

את מאושרת במקצוע שלך?

"מאוד, כי אני אוהבת את מה שאני עושה. אבל זו לא עבודה קלה. עד הדור האחרון לאישה היה יותר קשה להפוך לבימאית, במיוחד אם היא הייתה קודם שחקנית, ובמיוחד שחקנית קולנוע. התיוג של אנשים בארץ זה עניין אבסורדי. כיוצרת את מתויגת מאוד מהר וזה נדבק. לי עד היום קשה להתנער מהדימוי של שחקנית קולנוע, למרות שאני במאית כבר לפחות עשר שנים".
 
"מעשה בטבעת- סיפורה של אסתר" – תעלה ביום חמישי, 10 בנובמבר 2011 ב-20:00 (הצגה חגיגית) ובשבת, 12 בנובמבר ב-20:00 בתיאטרון תמונע בתל-אביב.