מופע משוכלל המשלב את אמנויות הלחימה עם מחול, לוליינות ואקרובטיקה כאמצעי לאהבה וטוהר
רעיונות פילוסופיים
על אמנויות הלחימה ניתן לומר שהן ענף חשוב בתחום התנועה, כשם שהן מייצגות דרכי התקשרות בין בני אדם ולאו דווקא מתוך התנגדות. מושג הלחימה הוא בעיקרו דו שיח שתכליתו רוחנית ואמצעיו פיזיים.
במופע שהגיע לפסטיבל ישראל מסין מתרחש מפגש שיש בו ניסיון להשתמש בצירוף בין הקונג פו, וגם טאי צ'י למרכיבים תיאטרוניים, הכוללים תפאורה, תלבושות ותאורה המעוצבות בתחכום ומאפשרות ל-25 רקדנים גברים ולילד בן 12 לבטא בתנועתם ובתשעה פרקים, אלה המגילות, את התרבות, האמנות והפילוסופיה של סין.
תשעת הפרקים הם למעשה תשע מגילות המתייחסות לרעיונות פילוסופיים ומצבים רוחניים -
טוהר, סוטרא , התמדה ושקדנות, רוחניות, הקשבה, כושר, רוגע, מסירות ונאמנות, וגן עדן. לפני כל מגילה מתואר הרעיון שבה בכתוביות סיניות, באנגלית ובעברית, וכן בקריינות עברית נעימה לאוזן (התכנייה איננה מציינת מי הקריינית).
את הקטעים מלווים קטעי מוזיקה "אלמוניים" שיש בהם קטעים סיניים מובהקים לצד קטעים בעלי איפיוני צליל "מערביים", בהם קטע הנשמע יווני, וקטע הנשמע כמוזיקה קלאסית אירופאית למיתרים, כולל גיטרה או מנדולינה.
מעגל תנועה ייחודי
בעיקרו זה מופע של תנועה משוכללת מאוד המוגשת בביצוע מרשים של הלהקה כולה, בקטעים המשותפים וסולניה הנהדרים ובראשם הילד בן ה-12, בו לין. נוכחותו וביצועיו המושלמים מסבירים היטב את טיבה של האמנות הזאת הנרכשת מגיל צעיר ומטופחת בשנים של עבודה מפרכת.
בסיוע של אבזרים שונים, כמו חרבות, פלצורים או שמשיות, ובלעדיהם הלהקה מציגה מעגל תנועה ייחודי היוצא מהקונג פו ושב אליו דרך מרכיבים של מחול, אקרובטיקה ולוליינות. ברגעים רבים המופע מזכיר את אמנות הקרקס הסיני, באחרים את אמנות האופרה הסינית.
הם מזנקים, מתפתלים, מתקבצים ונפרדים ויוצרים את התחושה שהכל טבעי ונובע באמת מתוך אותה רוחניות שאליה המגילות שואפות להביא את הצופים במופע. המיומנות הפיזית, הזריזות והגמישות שלהם מרשימות והקהל העומד על רגליו בסוף המופע מעיד על הצלחתם, אפילו אם במתחם הביצועי יותר מבביטוי הרוחני של המגילות.