במת נוף מרשימה

זה קרה בחצי הלילה, בהפסקה בין חלקה הראשון המאכזב של ההפקה הגדולה והמצועצעת, עמוסת סוסים, חמור, רכבת, מקהלות ורקדנים, לבין החלק השני שבו מאסטרו דניאל אורן הצליח סוף סוף להפיח את האנרגיה הגדולה שלו במוזיקה. זה קרה כאשר זמרת ישראלית צעירה ואלמונית נקראה להחליף את הכוכבת האורחת בתפקיד כרמן. 
 
ההפסקה הייתה ארוכה, כמעט שעה של דרמה מאחורי הקלעים. במהלכה הייתה הזדמנות להעריך בתמיהה ובצער את מה שהיה עד אז, לנסות להבין מה קרה לכל הכישרונות הטובים שנדמה כאילו שקעו באיזו תרדמה נעימה ומשעממת, אם להתייחס לצד המוזיקלי  ולמרות ההפקה הגדולה שהוסיפה במת נוף מרשימה לרגלי הצוק, והיה בה, סביב לה, ובעורפה מכל הבא ליד.
 
נזכרתי שכבר היו דברים מעולם בשתי ההפקות הקודמות שיצירת המופת של ז'ורז' ביזה הועלתה אצלנו, אם כי רק על הבמה של משכן האופרה. לפני שלוש שנים עדיין האמנתי, וכך גם כתבתי אז, שאם יש אופרה שאי אפשר כך נדמה להרוג אותה, אפילו לא ברכות, ודאי שזו היא "כרמן" שמאז הבכורה שלה בפריז לפני 137  שנים היא לוהטת כל פעם מחדש.
 
מבחינה מוזיקלית דומה שאין לה מתחרה בכמות הלהיטים שאנחנו מזמזמים, שרים, מעבדים ומזייפים. תעשו אותה בת זמננו, תפרשנו אותה פוליטית, והיא תישאר אותה יצירה לוהטת שביצועיה הגדולים מרימים גגות של בתי אופרה, מקפיצים את הקהל המריע אחרי על אריה או דואט או תמונה המונית.
 
כך כתבתי בשעתו וכך גם האמנתי שיהיה הפעם למרות ספקותיי כשהגעתי יחד עם 7,000 ישראלים ותיירים לבכורה של ההפקה למרגלות המצדה. הספקות נגעו כמובן לעצם הבחירה להעלות שם את "כרמן", אחרי "נבוקו" לפני שנתיים, ו"אאידה" בשנה שעברה.

ננסי פביולה הררה - בתפקיד כרמן במערכה הראשונה (צילום: יוסי צבקר) 
 
הספקנות נבעה מהעובדה ש"כרמן", שלא כמו השתיים שקדמו לה, היא אופרה אינטימית, גם כשעלילתה מתרחשת בכיכר של סוויליה, ליד בסיס צבאי, במערכה הראשונה, בפונדק דרכים במערכה השנייה, במסתור הררי במערכה השלישית, ושוב בסוויליה, בכיכר שליד זירת השוורים. באלה מתרחשות דרמות אנושיות אינטימיות, גם אם הן נורא אופראיות. 

 
להקת הפלמנקו "כרמן במצדה", (צילום:יוסי צבקר) 
 
דימוי רחב יריעה
 
הבחירה בה אילצה את הבמאי ג'נקרלו דל מונקו-צוקרמן ואת מעצב התפאורה ויליאם אורלנדי ומעצב התאורה אבי יונה בואנו (במבי) לתת להפקה הזאת דימוי רחב יריעה, לכאורה מרהיב עין, ולמעשה עמוס בהצטעצעות שנועדה להצדיק ולמלא את המרחב העצום שנבנה שם.
 
משורה 14 ב"אולם" המשופע שאחרי כתריסר שורות ה-VIP – ונראה למעשה כשורה 30 לפחות – כל הדמויות על הבמה נראו מיניאטוריים. לבי לבי לאלה שישבו רחוק יותר וגבוה יותר.
 
למרבה המזל משני צדי הבמה היו מסכים גדולים שעליהם הוקרנה ההפקה הטלוויזיונית כפיח ששודרה ישירות לשלוש ערים בארץ, בנוסף על השידור באתר האינטרנט YNET. איכותו הטובה בדרך כלל של השידור הביאה תקריבים טובים של הזמרים, ובעיקר של הצבעוניות המרשימה של התלבושות שעיצב חסוס רואיז.
 
מעלת הבמה בשטח הפתוח התקיימה אך ורק בתמונות ההמוניות במוגזמות (בצדק) במערכה הראשונה והרביעית, או כשלהקת רקדני פלמנקו  שהובאה מספרד עם הכוראוגרף קרלוס וילאן רקדה במערכה השנייה על בימת זירה מיוחדת שהורכבה בהפסקה הקצרה אחרי המערכה הראשונה.
 
אבל הבעיה העיקרית הייתה זו של הביצוע המוזיקלי, שנשמע מתכתי מדי מבעד למערכת הסאונד שעיצב בריאן גרנט, ובחלק הראשון עד ההפסקה נמשך, נמתח, היה חסר חיוניות, ובעיקר סבל מביצועיהם הלא ממוקדים בקולם ובמשחקם של הזמרים הראשיים, למעט זה של מריה אגרסטה הנפלאה בתפקיד מיכאלה ושל דריו סולארי כטוראדור אֶסקמִיוֹ.



מריה אגרסטה בתפקיד מיכאלה (צילום: יוסי צבקר)

בהפסקה נולדה כוכב
 
אבל אז, כאמור, באה אותה הפסקה ארוכה, שבסופה התבשרנו כי ננסי פביולה הררה איננה יכולה להמשיך לשיר את כרמן, מטעמים שלא נחשפו, וכי הזמרת הישראלית הצעירה נעמה גולדמן הסכימה למלא את מקומה בחצי השני – כהודעתו של מיכאל אייזנשטדט, המתאם האמנותי של האופרה. 
 
אפשר לומר כי השינוי הדרמטי הזה החזיר את החיוניות והריגוש לביצוע המוזיקלי של כל הגורמים. נראה היה שגם מאסטרו אורן, גם המקהלות והתזמורת נדרכו ופירגנו למצו-סופרן העשיר של נעמה גולדמן ותמכו נהדר בביצוע המרגש של תמונת הקלפים המבשרים לה רק מוות, ואחר כך בתמונת העימות האחרון בינה לבין דון ז'וזה, שבסופה הוא רוצח את כרמן. 

אחר כך נודע לנו כי גולדמן, שבתכנייה מצוין כי מחליפה לשעת הצורך לתפקידי כרמן ומרסדס, כבר הוקפצה לתפקיד בערב הקודם, בחזרה הכללית, במקום הזמרת האורחת השנייה שנפצעה בחזרה קודמת. 
 

נעמה גולדמן  - "כרמן" במערכה שניה (צילום: יוסי צבקר) 

אין זו כמובן פעם ראשונה שאירוע כזה מתרחש בעולם האופרה, אם כי נדיר למדי שזה קורה במהלך ההופעה, ולא תמיד יש עניין במחליף (כפי שהיה בפרישה ההיסטורית והשערורייתית של מריה קאלאס אחרי המערכה הראשונה של טוסקה).
 
בכל מקרה אפשר לומר כי בהפקה הזאת, תחת כיפת השמיים זרועי הכוכבים, נולד לאופרה הישראלית כוכב זוהר ומבטיח בדמותה של נעמה גולדמן, שהפיצה את אורה אל עמיתיה המפרגנים, ובעיקר אל מרקו ברטי שהתעשת מחולשת החלק הראשון ונתן ביצוע מרגש מאוד כדון ז'וזה, וקרלו סטריולי המצוין כמפקד כיתת המשמר.
 
אתה בתמונת הקלפים היו מצוינות הילה בג'יו ואיילת צימבלר כשתי חברותיה הצועניות של כרמן, שהשלימו את הצלחת הזמרים הישראלים נח בריגר, גיא מנהיים, יוסף אבידן, סורין סמיליאן ואלה פרימרמן בתפקידי-העזר. 
 

"כרמן במצדה" (צילום: יוסי צבקר)

לצד ההסתייגויות שצוינו ואחרות, כמו מצביעתו של צוק המצדה באור אדום לוהט ברגע שכרמן נרצחת, גם הפעם מדובר בהפקה מרשימה כשלעצמה, ויעילה בכל הנוגע לתנועה אל אתר מצדה וממנה, והשירות המצוין לקהל. בשנה הבאה תתארח לרגלי המצדה   "טורנדוט" של פוצ'יני, תצטרך להתחרות בזיכרונות מההפקה המדהימה שהייתה לפני כמה שנים באמפיתאטרון הרומי בקיסריה.

האופרה תוצג בתאריכים 11, 12 ביוני 2012 במצדה. רכישת כרטיסים ומידע באתר: http://www.opera-masada.com/ . 03-6927777

לרכישת כרטיסים לאופרה כרמן

לרכישת כרטיסי הסעה לכרמן