פסטיבלים - Haunted By The Future

יצירתו האחרונה של נייג'ל צ'רנוק, שהועלתה במחולוהט, היא שיר הלל למחול ולרקדניו

תמונה וירטואוזית של זוגיות

לפני כמה חודשים הוזמנתי לצפות בסטודיו של מרכז ביכורי-העתים בתל-אביב בפרזנטציה של מחול לשניים שיצר הכוריאוגרף האנגלי הנודע נייג'ל צ'רנוק עבור הרקדנית טליה פז והרקדן-כוריאוגרף מייקל וינטר, במסגרת פרויקט ביוזמת בית מחול שלם בירושלים.

לא ידעתי למה לצפות, אבל בתוך כמה דקות נסחפתי לתוך יצירה שהיתה אחרת מכל מה שהכרתי, אף כי עסקה בנושא הזוגיות המוכר כל-כך מהחיים ומבימות התיאטרון והמחול. מאחור נשמע קולו הדוקר של צ'רנוק, ועל רצפת הסטודיו התנהל דואט שלא חסר בו דבר מאהבה ותשוקה, כצפוי, ועד אלימות פיזית ומילולית.

לא הבנתי מנין שאבו וינטר ופז את הכוח לעשות כל מה שעשו, עד שבתום ההופעה פגשתי לשיחה קצרה מאוד את צ'רנוק.

הוא התעניין לדעת מה חשבתי על הדואט בכללו ועל פרטים בו. למרבה ההפתעה הוא אפילו אמר שיאמץ תיקון מסוים שהצעתי לו. חשבתי שזה אדיב ויפה, אך לא ציפיתי שאמנם כך יהיה, וגם לא ידעתי אם אשוב לראות את היצירה או מתי תועלה על במה.

והנה זה קרה במסגרת "מחולוהט 2012" במרכז סוזן דלל, אך שלא כצפוי, בהעדרו של צ'רנוק, שמת במפתיע בתחילת החודש. הסרטן הקטלני התגלה בגופו מיד אחרי שובו לאנגליה בתום החזרות על הדואט, לפני שהשלים את העבודה עליו.

טליה-פ-ענק-2-תומר-אפלבוים.jpg

צילום: תומר אפלבוים

פז היא שהזמינה את צ'רנוק ליצור עבורה בפעם השנייה, לאחר שיתוף פעולה ראשון שהיה ביניהם כמה שנים לפני כן. וינטר, החי ויוצר בז'נבה, הוזמן על-ידי צ'רנוק להגיע לכאן ולהופיע עימה. אמש הם ביצעו את הדואט, יצירתו האחרונה של הכוריאוגרף, בהתרגשות ניכרת, ובה בעת במיטב יכולותיהם האמנותיות והטכניות.

Haunted by the Future (נרדפים על-ידי העתיד) נוצר בהשראת המחזה של אדוארד אלבי, "מי מפחד מווירג'יניה וולף". הזוגיות של מרתה וג'ורג' עברה מהתיאטרון המדבר אל התיאטרון הרוקד, ואף הרוויחה מרכיב של פיזיות מלאת גוונים.

כך נוצרה על הבמה, עם פרצי טקסטים מוגברים ברמקולים נישאים קטנים, תמונה וירטואוזית של זוגיות. ברגעים רבים הנשימה נעתקת לנוכח האלימות הפיזית, אך אז, בתבונה נפלאה, היא מוחלפת באלימות מילולית, שבתורה הופכת קומית מאוד. נפלאים היו רגעי התום הילדותי והרוך האוהב, מצחיקים היו רגעי הקרבה, ומקסימים היו קטעי ריקוד לצלילי להיטים מוכרים מפיהם של ברברה סטרייסנד או בינג קרוסבי.

החיבור המהותי ליצירה

אך בעיקר היה מדהים לראות את טליה פז הנהדרת מתפלשת, נאבקת, אלימה ומצחיקה כפי שלא ראינו אותה, ואיך המיומנות הקלאסית המושלמת שלה מתחברת לתנועה אחרת, חדה ועכשווית.

טליה-פז-תומר-אפלבוים.jpg

צילום: תומר אפלבוים

וינטר ופז היו צמד למופת, כזה שהחיבור ביניהם הוא מרכיב מהותי ליצירה, וכמובן לאיכותה. הם העבירו את הקהל במבוך של מצבים, ולכל אחד מאלה הם מצאו את הביטוי הפיזי או הרגשי המדויק, ואפילו היטיבו ללכת בדרכו המניפולטיבית של צ'רנוק ולתעתע בנו, קהל הצופים הנלהב, להנאתם, וכן, בהחלט להנאתנו.

לאחר הדואט הוקרן סרטון בן עשר דקות של קטעים מהופעתו של ניל צ'רנוק במסגרת הסדנאות שלו במחול שלם. זה היה סיום מושלם שהזכיר מי היה צ'רנוק ומה היתה השפה הבימתית המורכבת והמיוחדת שלו.

בחלקו הראשון של המופע הועלו שתי יצירות מחול מקומיות מקוריות שהופקו במסגרת פסטיבל מחול שלם הבינלאומי 2011.

תחילה עלה "כוח עליון" של עפרה אידל בביצועה יחד עם דניאל שופרא, שהוא דואט נשי הנע בתוך מערכת יחסים טעונה שנמוגה מהמחבר אל המפריד.

היצירה השנייה, Off-Line מאת נדר רוסנו, בביצועו עם עדי וינברג, היא דואט אינטימי יפה הבנוי על תנועה כמעט מונוטונית של מטוטלת שעון או של מטרונום, שממנה מתפתחת תנועה מעודנת המנסה לגבור על מעצורים רגשיים ולפתח דו-שיח.

החיבור בין שתי היצירות האלה ליצירתו הנפלאה של ניל צ'רנוק היה מעניין, ויחד נוצר ערב שכולו הצדעה ליוצר המיוחד הזה.

Haunted by the Future, בכורה ב"מחולוהט", יום ראשון, 19 באוגוסט 2012, סוזן דלל.