"פוליו" – ההצגה הטובה ביותר
 
תמיד טוב כאשר שופטים בתחרות אמנותית ומבקרים מגיעים למסקנה משותפת ביחס ליצירות הראויות לפרס, וכפי שקרה בשנים האחרונות, גם הפעם אני מצטרף להחלטותיהם על הזוכות בפרסים הגדולים ובציונים לשבח.
 
הפרס הראשון להצגה הטובה ביותר (15 אלף שקל) הוענק ל"פוליו" של הילה גולן, שכתבה וביימה, וניבה דלומי ואריאל ניל-לוי, שותפים בכתיבה ובמשחק. שלושת הישראלים-הברלינאים האלה הביאו לפני שנתיים לפסטיבל את "דקת דומייה", שזכתה בפרס ההצגה הטובה במסגרת התחרות "עכו 2".
 
ההצגה החדשה שהם העלו הפעם שאפתנית יותר, מרגשת בתחכומה היצירתי, וייחודה נקבע בסיוע העובדה שהיא הועלתה בבית-הספר אל-מנארה, הסמוך לגני הפסטיבל, ובהשתתפות פעילה של תלמידיו.
 
השופטים מתארים אותה נאמנה כ"הצגה העוסקת בתרבות הזיכרון בהוויה הישראלית, הצגה מתריסה, פרובוקטיבית, סרקסטית ומרגשת, המבקרת את תפקידה של מערכת החינוך. מעמידה את בית-הספר כמשל לכשלון בנייתו המלאכותית והזהותית של התלמיד ומעלה שאלות נוקבות לגבי תפקידם של טקסים [...] ההצגה משכילה להשתמש במרכיבי השיח הרב-תרבותי ובבדיקה נועזת ופורצת גבולות של מיתוסים וטקסים מקומיים תוך שימוש מרתק במבנה ואוכלוסיית בית-הספר ובקהילת ההפקה ליצירת שפה ייחודית משלה".
 
עם חבר השופטים נמנו היו"ר, ראש החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב פרופ' גד קינר, הבמאי והשחקן אבי גיבסון בר-אל, מנהל תיאטרון הנגב איסי ממנוב, האמנית טלי יצחקי והעיתונאי תושב עכו זוהיר בהלול.

פוליו (צילום: יוהן שגב)

ההפקה המורכבת, בניהולה של יערה קיפניס, גם זכתה בציון לשבח על עיצוב החלל הבימתי,שעיצבה תמר גנתי.זהו "עיצוב חלל תלוי-אתר", כתבו השופטים, "המגדיר ומארגן מקום נתון כבמה רב-מפלסית. חוויית המקום הקונקרטי יוצרת את המקום התיאטרוני. ההצגה מפרשת ומפרקת את המקום ובונה שורה של דימויים חווייתיים וישירים אשר חוברים ליצירת התוכן החתרני של ההצגה".
 
לצד תלמידי בית-הספר השתתפו בהצגה גם נאוה לוי, מיקי גולן ועזרא דלומי, הוריהם של יוצרי ההצגה.
 
"אנו בונים פה נמל" – חגיגה של עברית
 
פרס מטעם ראש העיר עכו (10,000 שקל) לטקסט הבימתי הטוב ביותר הוענק לכותבי ההצגה השנייה שראיתי אתמול, "אנו בונים פה נמל", עם אנה כהן-ינאי, יונתן קונדה, נטע וינר ורז וינר, שאף ביים אותה ושיחק בה.
 
עלילתה של ההצגה המקסימה והמשעשעת הזו מתנהלת בליווי שלוש מוזיקאיות – ליטל שליט, שכתבה את הלחנים הערביים יחד עם נטע וינר, ענבר היימן ונעה יעקב.ההצגה מתארת שלושה יורדי ים הנקלעים ליבשה "בין פה לשם" ומשתכנעים שהם יכולים לבנות נמל.

אנו בונים פה נמל (צילום: יוהן שגב)

גם כאן נימוקי חבר השופטים מבטאים בדייקנות את האיכות המיוחדת של הטקסט הנרמזת כבר בהגדרת ההצגה כ"כמופע דיבור בידורי": "(ה)טקסט פרפורמטיבי מובהק ורב-רבדים, שנון בצורה בצורה יוצאת דופן, חד, רווי משחקי מלים והרמזים למקורות תרבותיים מסורתיים וחדשנים, ובה בעת טעון באמירות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות נוקבות. הטקסט שטותי וחכם וקופץ ממשלבי לשון בלוליינות מבריקה".
 
לצד תפקידו המובהק של הטקסט מאופיינת ההצגה במשחק מקסים של השלושה, שמצליחים לשמור על זהות אישית מבעד למצבים קומיים משתנים. תרומה חשובה ביותר לאיכותה המשתובבת-עוקצנית של ההצגה יש לאיליה פלדשטיין, מעצב התאורה והבמה, המתפתחת מרפסודה אל מבנה יבשתי של יסודות הנמל החדש.
 
ההצגה הזאת עתידה להיות אחד הלהיטים הגדולים של שנת הפרינג' הבאה עלינו לטובה.
 
פרסים אחרים וציונים לשבח
 
פרס על ביצוע ייחודי (2,000 שקל) הוענק לשחקנית מייסרה מסרי בהצגה "הרעלת זעתר", על "משחק קומי ווירטואוזי המגלה גמישות גופנית ורבגוניות משחקית"; סמירה סרייה בהצגה "הטווס מסילואן", בשל "נוכחות משחקית עזת מבע, כנות, מעורבות, אינטנסיביות משחקית ומגויסות ללא סייג עד כדי טשטוש המחיצה בין השחקנית לדמות"; ומירב דגן בהצגה "מרתון", "על מבצע תנועה ומשחק שובה לב. מדויק, ישיר ואמין המשלב יכולת ריקוד עם משחק".

הרעלת זעתר (צילום: יוהן שגב)

ציון לשבח על עבודת אנסמבל הוענק להפקה "חמור אוכל תפוז" של יעל טל, שבה הופגנה"עבודת אנסמבל רבת כישרון, מלוטשת ומלאת חן. ניכרות אחידות סגנונית בביצוע ושליטה מעולה בתחביר בימתי שיונק מיסודות התודעה הקיבוצית להתבוננות אירונית וקלילה בבליל של סגנונות ישראליים טיפוסיים".
 
ציון לשבח על תעוזה אמנותית הוענק להפקת "וְלוּ" כ"אירוע תיאטרוני, אקספרימנטלי וחושפני, הבודק את המתח שבין המציאות האישית לבין מעשה האמנות. בעל אסתטיקה מאתגרת המערערת על מוסכמות הביצוע והצפייה המקובלות".
 
ציון לשבח על עבודת הבימוי הוענק לסיני פתר וחן אלון, במאי "הטווס מסילואן",
"על תהליך בימוי מקצועי, אפקטיבי ומהוקצע. עבודת בימוי מורכבת המעמתת את הצופה עם מציאות מושתקת. מפגישה אותנו עם סוג התיאטרון הכמו-דוקומנטרי, המבוסס על תהליך חברתי-מחקרי ממושך. עושה שימוש במקום ומותחת קו בין ירושלים לעכו. על הדרכה ראויה לציון של שחקנים מקצועיים ושאינם מקצועיים".



חמור אוכל תפוז (צילום: יוהן שגב)


ציון לשבח על מוזיקה ליצירה בימתית הוענק למוזיקה שכתב וביצע חבר פרלמוטר בהצגה "וְלוּ": "המוזיקה בהצגה היא משתתף מרכזי המייצר עומק רגשי, מהווה אלמנט פרשני ומייצר אווירה. אופי המוזיקה, האפלולי וההזוי, מעשיר את הטקסט הפיוטי. המוזיקה המאולתרת בחלקה מותאמת לרוח הסצינה ומקיימת דו-שיח אפקטיבי עם שאר מרכיבי האירוע".
 
"קיגלר – חייו ומותו"
 
ההצגה השלישית שראיתי ביומו האחרון של הפסטיבל היא "קיגלר – חייו ומותו", מחזה מקורי חדש של עודד ליפשיץ ובבימויו, שכבר נקבעה להרצה במסגרת אנסמבל הרצליה.
 
המחזה מפגיש אותנו עם קיגלר, סוכן ביטוח אפרורי שמגלם בחיוניות מרתקת השחקן דוד קיגלר, מה שמאפשר לו לפתוח את ההצגה בטקסט משעשע המתייחס לכפילות המיוחדת והמבלבלת הזאת.
 
עולמו השגרתי של הקיגלר מתנהל תחת עינה הפקוחה של אמו, שמגלמת בצייקנות מדויקת רחל דובסון, ותחת עיניה המשתוקקות אליו עד מאוד של מזכירתו, שאותה חיה ולוהטת פלורנס בלוך. עד שיום אחד הוא מתבשר כי אחיו ג'והן, השוהה בקונטיקט, שוכב על ערש דווי וימיו ספורים, תחת השגחתה של הרופאה מריאנה, בעיצובה המעודן להפליא של דינה בליי-שור.
 
בלוויית מזכירתו הוא יוצא לפגוש את האח, החי מאוד, כפי שיתברר במשחקו המרשים של יוסי טולדו. 20 שנות ניתוק בין השניים מגיעות לשיאן בהשלמה ביניהם, כולל פתרון מצוין לבעיותיה של המזכירה, אך בעיקר של זהותו הנפשית של קיגלר. זוהי השלמה שכל כולה חוויה רוחנית עמוקה, המרחשת תחת שרביטו של איש מסתורי מאוד, בגילומו התוסס של אלברט כהן. 


קיגלר: חייו ומותו (צילום: גדי דגון)

הטקסט המדוד של ליפשיץ מתחיל בגוונים המזכירים את כתיבתו של חנוך לוין, אך עד מהרה הוא מקבל – כמו קיגלר שלו – את הזהות המיוחדת לו, והמחזה מתפתח לכיוונים מפתיעים של תובנות אנושיות, המבשרות על קול חדש ומעניין במחזאות הישראלית.
 
אנה זיו עיצבה יפה את התלבושות ואת התפאורה המינימליסטית, הבנויה כמבנה של מסגרות ברזל הנע על צירו מתמונה לתמונה, כשהשחקנים תולים עליו מאפיינים מינימליסטיים של המקומות שבהם מתרחשת העלילה – הבית, המשרד, בית-החולים. עומר שיזף מילא את המסגרות בתאורה עדינה, ודודי זבה עיטר במוזיקה יפה.
 
ולפעמים החגיגה נגמרת
 
במהלך ארבעת ימי הפסטיבל, שחגג 33 שנה, פקד קהל רב את העיר וצפה במופעים ובאירועים השונים, והוכיח שוב את חשיבותו של פסטיבל עכו כאירוע אמנותי מוביל בעולם התיאטרון הישראלי, אירוע שמאפשר לאמנים לפתח וליצור תיאטרון מקורי, נועז ואחר. הבוקר יפורסם באתר הפסטיבל קול קורא להגשת מחזות לפסטיבל עכו ה-34.
 
ראש העיר עכו שמעון לנקרי אמר כי "אלפי המבקרים שפקדו את פסטיבל עכו הם ההוכחה להצלחתו של הפסטיבל הישראלי לתיאטרון אחר, שמדי שנה מאפשר לציבור שוחרי התרבות ליהנות מחוויה תיאטרלית. הפסטיבל היה ססגוני, ייחודי ומגוון על רקע אתריה הקסומים של העיר עכו – עיר תרבויות הים התיכון".
 
הפסטיבל הקיף השנה, במהלך ארבעה ימים, למעלה מ-500 הופעות של כ-70 מופעים ואירועים שונים מהארץ והעולם: הצגות תיאטרון, תיאטרון רחוב, ליצנות, אקרובטיקה אווירית, תיאטרון אינטראקטיבי, מיצגים, מופעי מוזיקה, וידיאו-ארט, ירידי אומנויות, פאנלים חברתיים-תרבותיים ועוד מגוון אירועים לכל המשפחה.
 
על התוכנית האמנותית המגוונת עמלו המנהלים האמנותיים של הפסטיבל זה ארבע שנים, סמדר יערון ומוני (מנשה) יוסף, שזו היתה השנה הרביעית והאחרונה לקדנציית הניהול המשותפת שלהם.
 
"אנחנו רוצים להודות מקרב הלב ליוצרים המופלאים שהשתתפו בפסטיבל השנה, תודה לכם", כתבו השניים. "אתם יצרתם את הפסטיבל הזה, ואנו גאים לסיים את המשמרת הזו שלנו בפסטיבל הזה. תמשיכו ליצור, לבעוט ולשרוט, אנחנו מבטיחים להמשיך ולבוא ולראות ולפרגן. אנחנו שמחים להעביר את השרביט שניתן לנו לחבר יקר ולאמן שותף, לגיל אלון, ומאחלים לו מעל הבמה הזו הצלחה ושגשוג".
 
מנכ"ל הפסטיבל, אלברט בן-שלוש, מסר כי "הגשם המבורך שטיפטף עלינו בפתיחת האירוע סימל את תחילתו של פסטיבל מרענן, שמח וחגיגי. עושר ואיכות התכנים בשנתו ה-33 של פסטיבל עכו משכו קהל רב, מתושבי העיר ומרחבי הארץ, שהתאחדו תחת חגה של העיר. לפי ההערכות, למעלה מ-100 אלף איש ביקרו השנה באירועים השונים. כמו כן, לראשונה, נרשמה תפוסה של 100% באולמות; מאות מבקרים נותרו ללא כרטיסים להצגות השונות".
 
בן-שלוש ציין במיוחד כי "אירועי החוצות היו ססגוניים ומרהיבים במיוחד השנה, והיתה תחושה שהמבקר נמצא באחת מערי אירופה". במסגרת אירועים אלה, תחת ניהולו של ג'קי בכר (העומד בראש קבוצת ראש-חוצות), התקיימו ברחובות וסמטאות העיר העתיקה 40 מופעים שונים שסיפקו מגוון רב ועשיר של אירועים, החל מהנגיש, המשפחתי וחייכני, וכלה באחר, בועט, ממזרי ואף חתרני.
 במסגרת אירועי חוצות הפסטיבל, תחת ניהולו של ג'קי בכר (העומד בראש קבוצת "ראש חוצות"), התקיימו ברחובות וסמטאות העיר העתיקה 40 מופעים שונים שסיפקו מגוון רב ועשיר של אירועים, החל מהנגיש, משפחתי וחייכני לאחר, בועט, ממזרי ואף חתרני.