בימוי ומשחק מעולים מעניקים למחזה של סביון ליברכט חיוניות אנושית
סכיזופרניה אישית ומשפחתית
"סוסים בכביש גהה" הוא קובץ הסיפורים השני של סביון ליברכט (הוצאת כתר, 1988) והסיפור הנושא שם זה הוא השני מתוך אותו קובץ שהיא עיבדה למחזה (הראשון היה "סוניה מושקט", שהועלה ב-1998 בהבימה). הוא גם הרביעי שהיא מעבדת למחזה עבור תאטרון בית ליסין, בנוסף על "הבנאליות של האהבה", שהוא היחיד שלא כתבה על פי סיפור שפרסמה בעבר.
בתכניית ההצגה מתארת ליברכט, או ליתר דיוק מנסה לתאר, את המעבר מסיפור למחזה, כמין אירוע דרמטי, ומודה כי "סוד לידתו של הסיפור הכתוב וסוד גלגולו של הסיפור למחזה – אינם ניתנים לתיאור מסודר... סוד חתום גם בפני היוצר עצמו".
מבחינתי כצופה בהצגה, מכל מקום, המחזה הוא יצירה עצמאית ומבחנו עצמאי. הוא חייב לתת לי במהלכיו מענה על כל שאלה שהוא מעלה, ולהצדיק כל סוד וכל גילוי שיש בו, איך הם קורים ולמה.
פה ושם נוצרה בי תחושה של חולשה דרמטורגית בכמה עניינים העולים במחזה, אבל בעיקרו הוא ניצב איתן ומביא סיפור אנושי מורכב בדיאלוג חי, בדמויות מעוצבות ובעלילה דרמטית שנעה על פסים של סכיזופרניה אישית וסכיזופרניה משפחתית.
המחזה מספר על שובו של האח הבכור, ירמי, אחרי עשרים שנות גלות באלסקה. הוא אמנם מגיע כדי להשתתף בהלוויית אביו, אך למעשה הוא חוזר כדי לתקן את מה שעוות ולממש את השייך לו, ואת אהבתו הישנה שלא קפאה לרגע.
"סוסים על כביש גהה" (צילום: גדי דגון)
מקום ההתרחשות הוא בית שמטבחו מחובר לחממת פטוניות בכפר חקלאי ששדותיו גובלים בכביש מהיר, כביש גהה, כאן היה לירמי סיפור אהבה מלא תשוקה אל צעירה סוערת, נינה. הקשר ביניהם נגדע באירוע דרמטי, שבעקבותיו הוגלה ירמי, ואילו נינה נישאה לאחיו יוני, ולהם שני ילדים – עידו, צוער בקורס קצינים ועדית, תלמידת תיכון.
בואו של ירמי מעלה אל פני השטח מטענים כבדים של יחסי אחים ויחסי אב ובניו, שניתן לזהות בהם שכבות של הצצות מודעות אל סיפורי התנ"ך יעקב ועשו, יוסף ואחיו, כבשת הרש, אולי אפילו קין והבל ואם מחפשים אקטואליה, יש גם יצחק וישמעאל.
מעבר לכך יש במחזה נגיעות יפות של צ'כוב – "גן הדובדבנים" ו"דוד וניה" - ככל שהמחזה עוסק בנחלה ובכל מה שקשור אליה מהעבר ועד עתה, ובמיוחד "השחף" בכל מה שקשור לדמותה המרכזית של נינה הסכיזופרנית, שהיא כחרסינה שבורה תחת משא האהבה והחלומות המתנגשים במציאות של חייה, כאשת איש אוהב וכאם.
"סוסים על כביש גהה" (צילום: גדי דגון)
משחק בדמויות חשופות
ציפי פינס ביימה את ההצגה בהקשבה חדה לטקסט של ליברכט, מבלי להתחכם או להתחנף, גם לא בקטעי ההומור הנוקשה, והיא עיצבה עם צוות השחקנים המעולים את הדמויות, והעמיקה את מה שהטקסט מכוון אליו, ובעיקר בכל מה שקשור לחשיפת הנסתר באישיותן, מתחת למסיכת השנים.
דפנה רכטר חוזרת בהצגה הזאת לשחק אחרי הפסקה ארוכה מדי, והיא מגלמת את נינה ברגישות מפתה מאוד. פניה וגופה משנים גוונים כאותן פטוניות שנינה ידעה לעצב להן גוונים חדשים. היא נדרכת כקפיץ טעון, וכשהיא משתחררת היא קלילה כפרפר, ובתמונה האחרונה היא סרוטה וצורבת.
"סוסים על כביש גהה" (צילום: גדי דגון)
מיכה סלקטר כירמי משדר עוצמה אפלה מתחת למסווה הנחמדות החביבה שהוא לובש עם בואו. בהדרגה הוא בונה דמות שלכאורה נפגעה אי אז, וגם במהלך השנים שחלפו, אך ברגע המבחן הוא עט על טרפו באכזריות של נקמה – עד לרגע שבו הוא נחשף שוב כמי שהבריחה טבועה באופיו.
בתפקיד אחיו יוני יוצר יורם טולדנו דמות מורכבת שיש בה גם שוני מובהק מירמי וגם דמיון. הוא מעשי מאוד, תקיף, ומעצב נכון את הנחישות שאפיינה את מעשיו מאז שאביו הפקיד בידיו את הנחלה ואת נינה. והוא מצוין במיוחד ברגעים שבהם הוא כחיה פצועה.
ליאת גורן מעניקה עסיסיות ייקית לדמותה הבעייתית במקצת של השכנה יודית, שידה בכל והתערבותה בחיי המשפחה איננה מובנת ואיננה עקבית, גם אם נסיבותיה מתבררות בהמשך. יובל שרף נוגעת ללב כבת הצעירה עידית, ואור בן מלך מצליח לבטא את הדומה בין אביו ודודו.
"סוסים על כביש גהה" (צילום: גדי דגון)
ערן עצמון עיצב מטבח נרחב – אם כי נטול מקרר – המתחבר באופן טבעי לחממה ומעבר לה לשרידי מטע פקנים.
קרן גרנק האירה גם בית וגם הלכי נפש. אורנה סמורגונסקי עיצבה תלבושות מתאימות. גלעד קמחי עיצב תנועת מחול יפה ובעיקר לתמונת הפתיחה. יוסי בן נון עיטר במוזיקה שיש בה דרמה חרישית. גינדי בביצקי עיצב קרב במה.
04/11/2012
:תאריך יצירה
|