|
|
 |
ביקורת |
 |
|
|
|
| |
|
|
צבי גורן נהנה להיזכר במעלליו של דוד המלך בגרסתו של אברהם סלקטר
מלך ישראל חי וקיים
מה אנחנו יודעים על דוד מלך ישראל, חוץ מזה שאנחנו שרים שהוא חי וקיים? הוא הופיע בתולדותינו אי שם במהלך ביקור חשאי של שמואל הנביא בבית לחם, עשה אודישן לבניו של ישי אך המפיק הגדול בחל בהם אחד אחד, עד שהביאו את הג'ינג'י היפיוף מהשדה, ומאז יש לנו צרות צרורות של משיחים וצאצאי צאצאים, כולל אחד, בנו של נגר מנצרת שנולד, איך לא, בבית לחם.
זה קרה בספר שמואל א פרק טז ונמשך דרך כל 24 פרקי שמואל ב אל אמצע פרק ב במלכים א. סיכום מפורט של 40 שנות תככים והישגים, יצרים ואהבה, מלחמה ושלום ועוד צרות מצרות שונות שהיו מאפשרות לשקספיר לכתוב טרלוגיה ולווגנר, לא עלינו, להלחין אותה.
ושלא במפתיע הדמות הזאת, מיתולוגית על פי כל קנה מידה, ואנושית יותר מכל מיתוס, אכן נתנה השראה ליוצרים מכל סוגה אמנותית במאות השנים שעברו, ובמפתיע דווקא נתנה השראה למחרחרי הומור פרוע כמו סטפן היים, ג'וזף הלר ויעקב שבתאי. אז מה אנחנו יודעים היום על דוד?
השחקן הוותיק אברהם סלקטר התאהב בדמות הזאת לפני הרבה שנים, ובמיוחד אחרי שקרא את "אלוהים יודע" של ג'וזף הלר, כשזה הופיע בעברית המשובחת של מאיר ויזלטיר, ועמל על התקנת מונודרמה שתתאים לכשרונו כשחקן. הוא נאלץ להמתין עם מימוש הרעיון שנים רבות והשנה סוף סוף זכה והגיע אל הרגע המיוחל שבו הוא מגלם את את הדמות בעיבוד שלו ובבימויו.
"משפט דויד" (צילום: רן בירן)
חשבון עם הבורא
כיוון שהסיפור מוכר הוא בחר להתמקד במאבקים שמנהלים נגדו שאול הנוירוטי והחשדו, או בת שבע שדואגת לבנה הרכרוכי שלמה, בזיכרונותיו ממיכל אשתו הראשונה (למעשה השנייה, אך אי דיוק זה פחות משמעותי מהעלמה מוחלטת של יהונתן, ששמו לא נזכר אפילו פעם אחת בכל העיבוד, למעט העובדה שאת המוזיקה המלווה כתב יונתן כנען). ובעיקר בפרשה העגומה של אבשלום (דמות הראויה לקצת יותר תשומת לב דרמטית).
לא קשה להעריך כי התוצאה טובה ומענגת ברגעים רבים, וסלקטר משכיל לשחק את המלודרמה המצחיקה כיאות של מלך הנמצא בערוב ימיו, ומנהל חשבון שלום-עלייכמי עם בוראו, כשהוא מרופד בחיתולים, נגוע בפחד באישה שתלטנית שהוא עדיין מתגעגע לחיקה, אך מסתפק בזה של אבישג המחממת, ומתחבט למי מבניו יעביר את כתרו המכביד על שארית תלתליו הנודעים.
סלקטר עושה את כל זה בחן רב, בסיועם של מעצבת התלבושות והתפאורה אירנה גלוזמן, ומעצב התאורה פרננדו מאיחייקר. ואמנם נעים להיזכר כך באבי האומה האהוב והמרקיד ברבבותיו דורות של תנועות נוער שמאמינות איכשהו שהוא חי וקיים.
21/11/2012
:תאריך יצירה
|
|
|