תכנית העבודה של התיאטרון הקאמרי של תל אביב בעונה הבאה כוללת העלאתם של מחזמר ענק, שני מחזות קלאסיים ובעיקר מחזות ישראלים מקוריים חדשים מאת יוסף בר יוסף, שמואל הספרי, מאיה ערד, ענת גוב, עדנה מזי"א, מוטי לרנר, ושני מחזות שרמי דנון כתב עם יוסי מלמן ועם אמנון לוי.
במרכז התפיסה האמנותית של התיאטרון, שאותה הציגו במסיבת עיתונאים המנכ"ל נעם סמל והמנהל נאמנותי עמרי ניצן עומדים שני עקרונות עיקריים. הראשון, שהוא פרי התבוננות במתרחש בעולם יחד עם האפשרויות הגלומות במשכן הקאמרי החדש, הוא העלאת הצגות בחללים קטנים ואינטימיים. "שם יתרחש תיאטרון העתיד," הם אומרים. "הפגישה האינטימית בין הקהל והשחקנים החיים, ללא שידוך אלקטרוני, לא בשידור מעל גלי האתר ולא במעבר באמצעות שבב מחשב - אלא כאן ועכשיו, נושם וחי וחד פעמי. זהו הייחוד הצרוף של התיאטרון ומשמעותו המתחדשת בעולם המודרני".
העיקרון המרכזי האחר הוא ההסתמכות על אנסמבל של שחקנים ותיקים, שחקני דור הביניים, שחקנים צעירים ושחקנים אורחים ש"עובדים בצוותא, מקיימים דיאלוג מקצועי בינם לבין עצמם ועם במאים ויוצרים ומרכיבים יחד את קלסתר פניו ואת כתב היד של התיאטרון. גם כשהתיאטרון מזמין שחקנים להצגה או לתפקיד מסוים, הטון הדומיננטי בהיקף, בתוכן ובאידיאולוגיה הוא - להקת השחקנים של הקאמרי".
הרפרטואר לשנה הבאה
את העונה הבאה יפתח המחזמר "המפיקים" של מל ברוקס בבימויו של מיכה לבינסון, ובכיכובו של שלמה בר-אבא שהצטרף לתיאטרון וכבר החל בחזרות על הצגת "מלון פלאזה" שתחתום את העונה הנוכחית. את "המפיקים" מתרגם דן אלמגור והמנהל המוזיקלי יהיה יוסי בן נון. דרור הרנזון ואורנה סמורגונסקי יעצבו את התפאורה והתלבושות.
כמו כן יועלו המחזות הקלאסיים "אנטיגונה" מאת סופוקלס בבימויו של דוד לוין ובכיכובה של אולה שצ`ור, ו"האב" מאת סטרינדברג בבימויו של יוסי פולק, שבעבר גילם את התפקיד.
עמרי ניצן, המנהל האמנותי של התיאטרון, יביים את אחת ההפקות המרכזיות של העונה - "בדנהיים 1939" מאת ארנולד ווסקר על פי הרומן של אהרון אפלפלד, עם מוזיקה מאת גיל שוחט, ובהשתתפות התזמורת הקאמרית הישראלית. ניצן יביים גם את המחזה "היה או לא היה" מאת עדנה מזי"א, על פרשת אהבתם הסוערת של חנה רובינא ואלכסנדר פן. מז"יא עצמה תביים דרמה משפחתית חדשה מאת ענת גוב "משפחה חמה" שבה מתרחש מרד נגד ליל הסדר המסורתי.
עודד קוטלר יביים את "ארוחה עם אבא" מאת מוטי לרנר על פרשיית טבח במלחמת העצמאות, ושמואל הספרי יביים את המחזה שלו "נתניה", המתרחש בבית אבות שמיועד לפנות עצמו לטובת השקעה נדל"נית.אלדד זיו יביים קומדיה מוזיקלית בחרוזים שעיבד על פי "מקום אחר ועיר זרה" מאת מאיה ערד, ועם מוזיקה מקורית של אלון אוליארצ`יק.
רמי דנון יביים את המחזות "הבן הטוב" שכתב יחד עם יוסי מלמן על מדען המואשם בריגול, ואת "קדוש" שכתב יחד עם אמנון לוי על מסע נקמה של צעיר משדרות שחלם להיות טלוויזיה ומצא עצמו דחוי. דדי ברון תביים את "זה הים הגדול" של יוסף בר יוסף, על ירושלים האורתודוקסית ותל-אביב החילונית בסוף מלחמת העולם השנייה. ברון תביים גם את הדרמה "לילה טוב, אמא" מאת מרשה נורמן עם תיקי דיין וקרן מור.
עידו ריקלין יביים את המחזה "של מי החיים האלה, לעזאזל?" מאת בריאן קלארק שחזר אל בימות העולם בשינוי גרסה, שבה אישה ולא גבר היא החולה המשותקת המבקש להתנתק מהמכשירים המקיימים את חייה.
יעל רונן תהפוך את אולם הקאמרי 3, שבו מועלה עתה "המלט", לאולם חתונות עם מוזיקה, תפריט ושערוריה משפחתית כשרים למהדרין. ההפקה "חתונה", תיקח את הקהל ל"מסע אל תוך החלום הישראלי הבורגני".
"קיצור תולדות הציונות במאה דקות" הוא מחזה שכתב ויביים שמואל וילוז`ני גם כן בקאמרי 3.
דניאלה מיכאלי תביים את הצגת הילדים "ציפור הנפש" מאת מיכל סנונית, שתועלה בפסח. ולמקרה שמשהו יתפספס, הוחלט שעמרי ניצן יכין כרזרבה לשעת מצוקה את הפארסה הצרפתית "הוטל רנדוו" מאת פיידו, שבה כולם רודפים את כולם אל המיטה וממנה.
גם בעונה הבאה ימשיך התיאטרון בהעלאת מופעים במסגרת "קפה תיאטרון", קריאת מחזות מקוריים ומתורגמים חדשים, מופעי "צהרי יום ששי" על משוררים ואנשי תיאטרון, ומפעלים אחרים שבאמצעותם התיאטרון מקיים קשרים קהילתיים וחברתיים.
איזון תפעולי, הזמנות מחו"ל
במסיבת העיתונאים הציגו מנהלי התיאטרון את סיכום ההצגות והמאזן לשנת 2004, שהסתיימה באיזון תפעולי מלא, וגידול בהכנסה העצמית של התיאטרון ל-47 מיליון ש"ח, שהם כ-68 אחוזים מהתקציב. את שלושים ושניים האחוזים הנותרים משלימות התמיכה ממשרד החינוך ומעיריית תל אביב יפו.
בשנת 2005-2004 העלו בתיאטרון הקאמרי 32 הפקות שונות למנויי הקאמרי ולקהל הרחב בכל רחבי הארץ (עד 15 ביוני 2005). בשנה זו התקיימו 1554 הצגות של התיאטרון הקאמרי, 900 באולמות הבית בקאמרי החדש, ו-654 בכל רחבי הארץ ובחו"ל, עם כ- 845,000 כניסות צופים, כרבע מהם מנויי הבית של התיאטרון.
בהמשך להופעות התיאטרון בחו"ל הגיעו הזמנות חדשות, וכבר באוגוסט יועלה "המלט" ב"פסטיבל הצגות שקספיר הבינלאומי" בגדנסק שבפולין. כעבור חודשיים תצא "האשכבה" לאיזמיר ולאיסטנבול, ותהיה ההצגה העברית הראשונה המועלית בתורכיה. בנובמבר ייצא התיאטרון עם "יעקובי וליידנטל" לפולין ויועלה פסטיבל לודז` לאומנויות הבמה. בשנה הבאה הוזמן התיאטרון להעלות את "עד ראיה" בפסטיבל טוקיו, את "פלונטר" בקייפטאון, דרום אפריקה, ולחזור לסין לעשר הצגות של "אשכבה" בתיאטרון הלאומי של בייג`ינג.
20/06/2005
:תאריך יצירה
|