מופע הבכורה שפותח את פסטיבל "מחולוהט 2005" מציגה קבוצה חדשה שמחברת בדמיון בימתי מהפנט תיאטרון ומחול.
השילוב הנכון
"התיבה" של סטודיו זיגוטה היא עיבוד בימתי רב קסם לספר "ארגז כלי כתיבה" מאת הסופר הסרבי מילארד פאביץ`, שתרגם דני בורובין, ועיבדו וביימו הכוריאוגרפית מרינה בלטוב והשחקנית נתלי שילמן.
התוצאה של שיתוף הפעולה בין השתיים, ועמן מעצבת התפאורה אולה שבצוב, היא הצגה מלאת קסם בימתי, אינטימית ומהפנטת ברגעים רבים.
המחזה מספר על צעיר הנוהג לשבת בחוף הים ולבהות מול גליו, כמנסה לפענח את הסודות הצפונים בהם. דמות מסתורית מביאה לו ארגז כלים שבמגירות שלו טמונים תמונות, מכתבים, קטעי יומן וחפצים שבכל אחד מהם יש פרק מסיפור אהבתם של הוריו. החשיפה של האצור בתיבה הופכת למסע על פני ארצות וזמן, ובסופו מתברר לצעיר על מה ולמה נמשך אל הים ומה הסוד האצור בו.
המפתח להנאה שההצגה מעניקה לצופה היא בשילוב הנכון של משחק, תנועה ותפאורה, וזאת - על רקע מוזיקה טעונה של קרני פוסטל ודודוש קלמס (כולל שיר קצר מאת משה נאור) ותאורה מדויקת מאוד של אורי מורג, שהשכיל להרחיב את ממדי הבמה הקטנה של אולם ירון ירושלמי.
תיאטרון תנועה במיטבו
קבוצת השחקנים הצעירים שהשתתפו בהצגת הבכורה (בכמה מהתפקידים יש צוות שני) נושאת בכישרון רב את המשא המשולש של תפקידם – משחק, תנועה והפעלת תפאורה.
אמיר צבי בתפקיד הבן מבטא היטב את התום ואת תהליך ההתוודעות שלו אל הוריו, אליאן וואלאג`י חי מאוד את כוח המשיכה השובה של האב, טימופיי, ולוסי דובינצ`ק מביאה להט של סקרנות ופגיעות לתפקיד האם, לילי. יעל צפריר, בתפקיד האחות, וליאת אזר ודורי אנגל בתפקידי-עזר, משתלבים היטב בסיפור כיחידים וכמקהלה של מחול.
ביניהם, בתוכם, סביב להם ומעליהם חג סנגלף, דמות מסתורית-דמונית, שמפעילה את הסיפור ואת המשחק והתנועה של כולם. התפקיד הזה שולט במחזה, וכך גם על הבמה בגילומו של השחקן הצעיר בני אלדר. הוא רענן, גמיש, ומפגין רהיטות נדירה של הגשת טקסט, לצד ביטוי תנועתי מרשים, שמעצימים ומעמיקים מאוד את נוכחותו הבימתית. אלדר, כבר הרשים בתפקיד משני בהצגה "זמן אמת" בהבימה, אבל ב"התיבה" הוא מתגלה כאחד הכשרונות המבטיחים ביותר בדור השחקנים הצעירים.
ובתווך, אולי בתפקיד הראשי של ההצגה הזאת חיה ונושמת התפאורה שעיצבה אולה שבצוב, כשיעור מרתק למה שניתן לעשות בכלים הפשוטים ביותר. התפאורה מורכבת משני גלילי בד, אחד בכל צד בעומק הבמה. הבדים, בגוון אפור-כסוף, מתחברים אל מסגרת ברזל שחורה, שכל תזוזה או שינוי מיקום שלה שולף מטרים חדשים של הבדים, ויוצר תמונות של בית, של שדה, של ספינה ועוד, וכמובן של הים. היריעות הפרושות משמשות גם כמסך לצלליות, ואפילו כבגד לסנגלף, המצטרף לסדרת התלבושות המרשימה שעיצבה יהודית אהרון. התנועה המורכבת של השחקנים והתפאורה מזמנת לאורי מורג הזדמנות לעצב תאורה רגישה מאוד, שאף היא מצטרפת לתמונת המשחק הכוללת.
מרינה בלטוב ונתלי שילמן היטיבו לנצל את החומרים שנטלו לידיהן ויצרו ברעיונות מקוריים ומרתקים תיאטרון-תנועה במיטבו, במיצוי מרשים של מרכיביו. פתיחה מרשימה ל"מחולוהט" שנושאת עמה, אני מקווה, הבטחה לחוויות חדשות, לצד חוויות מתחדשות, במהלך שמונה השבועות הבאים.
שבעה שבועות של מחולוהט
מועדי מופעים
06/07/2005
:תאריך יצירה
|