האופרה הפופולרית של ורדי, בבימוי אנדרס זאגארס, עלתה על שרטון הניצוח של דייוויד שטרן
מסרבת למות
אין זה סוד שהאופרה "לה טרוויאטה" היא בין הפופולריות ביותר במכלול היצירות של ג'וזפה ורדי, מאז הבכורה שלה בוונציה לפני 160 שנה.
ואין זה מפתיע שבשנה ה-28 של האופרה הישראלית עולה המסך על הפקתה החמישית, ואם לא די בכך, הרי שבשנה הבאה יביאו אותנו שיירות האוטובוסים לראות אותה כאירוע אור-קולי עצום ממדים למרגלות מצדה.
הנתונים האלה מעלים מיד את השאלה מה יש בה שהופך אותה לנכס אופראי, ויהיו במאיה, זמריה ומנצחיה אשר יהיו. התשובה הראשונה והמלאה היא כמובן המוזיקה של ורדי, שמבעד לשכבותיה ולגווניה הצבעוניים שוקקי החיים, היא מציירות דרמה אנושית כואבת, כפי שמבשרים בעדינות צלילי הפתיחה עוצרי הנשימה.
אך "לה טרוויאטה" היא לא רק אקוורל שקוף, אלא גם אופרה של תיאטרליות ברורה מאוד, עם ליברית סביר של פרנצ'סקו מריה פיאווה, המבוסס על המחזה "הגברת עם הקמליות" מאת אלכסנדר דומא הבן.
במערכה הראשונה, במהלך מסיבת רעים, מתלקחת אהבתם של ויולטה, הפריזאית שנודעה במאהביה הנדיבים, ואלפרדו, בן כפר נאיבי, שאביו מצליח להפריד ביניהם במערכה השנייה, לטובת טוהר המעמד המשפחתי.
במערכה השלישית אנו שוב במסיבת רעים, אלא שהפעם אלפרדו, שאינו יודע למה ויולטה זרקה אותו, משפיל אותה בפומבי.
המערכה הרביעית מקבילה למערכה השנייה, אלא שהפעם ויולטה גוססת, ואלפרדו הנאיבי, כמוהו כאביו האכזר, ממהר לבקש את סליחתה ולהבטיח לה את אהבתו. מאוחר מדי. ויולטה שוב עוזבת אותו, אך הפעם היא מתה בזרועותיו.
אפרוריות וצעקנות
ההפקה שהועלתה אמש הגיעה אלינו מבית האופרה הלאומית של לטביה, ומעלותיה היחידות היו בתחום הבימוי של אנדרס זאגארס, שהפיק משחק טוב מלנה קוס כוויולטה, ובעיקר בשתי המערכות האחרונות. באלה גם זמרתה מצאה את הצבעים הנכונים.
אלא שזה היה פיצוי חלקי בלבד על האכזבה שהנחיל מנהלה המוזיקלי של התזמורת, המנצח דייוויד שטרן, שהחל מצלילי הפתיחה המתים התרחק מחוף מבטחים ונתקע על שרטון יחד עם תזמורת האופרה ומקהלתה, שנענו לו בהתלהמות צעקנית ונגסו במוזיקה הנפלאה.
מהבחינה הבימתית בלטה האפרוריות המונוטונית של התפאורה, ולא מעט בעזרת הצבעוניות של תלבושות הנשים. מעבר לכך, זו היתה תפאורה סטטית שלמעט ריהוט או אבזרים שהוחלפו, נותרה כמסגרת אחת ויחידה לאולמות הנשפים, לחצר של ויולטה ולחדר השינה שלה.
"לה-טרוויאטה", צילום: יח"צ
לצדה של לנה קוס כוויולטה שר בהתלהבות צעירה ז'אן-פרנסואה בוראס את תפקיד אלפרדו. קולו בהיר מאוד, אך רק במערכה האחרונה התייצב והעמיק את זמרתו. אכזבה מסוימת הנחיל ויטוריו ויטלי בתפקיד אביו. עם זאת, בזמרתו היבשה והקרה הזכיר כי מעשיו אכזריים לא פחות מאלה של שאר הגברים המנצלים, מאז ועד היום.
יעילים וטובים היו נח בריגר כברון דופול, פטרונה של ויולטה, איילת צימבלר כידידתה פלורה, ולדימיר בראון כרופא, שי בלוך כאנינה, המשרתת הנאמנה, ועודד רייך וגיא מנהיים כידידים טובים.
אני מקווה כי בהמשך הרצת ההפקה הזאת המוזיקה הנהדרת של ורדי תחזור לממדיה ולאיכותה בביצועים מרגשים.
לרכישת כרטיסים
*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב- פייסבוק ופרגנו בלייק
13/05/2013
:תאריך יצירה
|