עמנואל גת מביא לפסטיבלי המחול שלנו יצירה עיונית הנסמכת על באך וגלן גולד
דיוקן הגותי מעמיק
שש השנים שעברו על עמנואל גת במקום מושבו בצרפת ראו את התייצבותו כיוצר בעל אמירה משמעותית במחול בן זמננו.
הוא ולהקתו מגיעים אל מרכזי המחול הגדולים דרך קבע, והשנה הוא אמן תושב של פסטיבל מונפלייה שעבורו יצר שני מחולות, The Goldlandbergs שהגיע אלינו להופעות במסגרת תלאביבדאנס 2013 ופסטיבל ישראל, ו-Corner Etudes.
מבחינות רבות יציאתו של גת מתחומי המחול הישראלי אל המרחב הבינלאומי המשיכה את הקו הראשוני שלו, לפיו מקום מושבו אינו מעצב את המחול אלא להפך. היצירה היא זו שצובעת את הנוף בגווניה, והיוצר הוא הבורא את המרחב המיוחד לה שבתוכו היא פועלת.
משום כך אין זה מפתיע שגת בחר ב"וריאציות גולדברג" של יוהאן סבסטיאן באך, ובנגינתו של הפסנתרן-הפילוסוף גלן גולד כחומר שאליו הוא מתחבר בשפת התנועה שלו.
אלא שהמוזיקה שאליה נסמכת יצירתו החדשה כוללת גם קטעים מפסקול טקסטואלי ייחודי The Quiet in the Land (השקט בארץ) והוא החלק השלישי של סדרת התכניות הדוקומנטריות Solitude שגולד יצר עבור רדיו קנדה.
החלק הזה, החותם את הסדרה נוצר ב-1977, והוא מונטאז' ערוך של טקסטים מפי חברי הקהילה הנוצרית המֶנוֹניטית השוכנת על גדות הנהר האדום מניטובה שבצפון קנדה. הקהילה הזאת היא קבוצה שנפרדה מהזרם הפרוטסטנטי המרכזי.
גולד בנה את הפסקול הרדיופוני מתשעה ראיונות, כשברקע נשמעים קטעים מוזיקליים של מקהלת ילדים ואפקטים אחרים, מתייחסים לנושאים קיומיים שונים, כמו ניכור, אמונה, בידוד, מצפון חברתי, תיאולוגיה, מודרניזציה וכד' ויוצרים דיוקן הגותי מעמיק.
החיבור שיצר גת ביניהם לבין קטעי המוזיקה בהקלטה מ-1981, שנה לפני מותו של גולד, ובעיקר לאריה הפותחת את יצירתו הגדולה של באך וסוגרת אותה, נותן את האיפיון הרעיוני של הכוריאוגרפיה, שאין לה "עלילה”.
התאורה שעיצב גת בשיתוף עם סמסון מיליסנט מעבירה את ארבע הרקדניות וארבעת הרקדנים ברחובות הנפרשים לרוחב הבמה, שונים בעוצמת האור, מתחלפים, נמוגים או מתעוררים, ויוצרים את הנוף, את הארץ שבה מתקיים השקט שבמחול.
The Goldlandbergs, צילום: יח"צ
מונטאז' של תנועות אישיות
גת איננו מתחנף לקהל אלא מזמין אותו להצטרף להרהורים הנאמרים, המוארים או הנרקדים. בהגדרתה, או בהזמנה להיכנס לתוכה, נאמר כי היצירה היא סיפורה של משפחה, ללא רצף של עובדות ואירועים. את מקומם של אלה תופסת התבוננות אינטימית במהותם המורכבת של יחסי אנוש.
שפת התנועה של היצירה מכילה מרכיבים המגלים את התפתחותו הכוריאוגרפית של גת, שבעבר התאפיין במשפטים ארוכים המתחילים בתנועה קטנה ומתרחבים בהמשך. הפעם גת יצר כוריאוגרפיה שהיא לקסיקון של מילים או צירופי מילים שהם אופייניים לכל אחד מהמבצעים.
כמו ההקלטות הקוליות שעשה גולד, כך גם הכוריאוגרפיה היא מונטאז' של תנועות אישיות מונולוגיות. הרצף הכוריאוגרפי הנוצר מותנה במיקום של כל מבצע ביחס למיקומם של האחרים.
במלים אחרות לצופה ניתנת האופציה לעקוב אחרי המחול מבעד לאחד המבצעים, לפי בחירתו, מהתחלה ועד הסוף או לפרקי זמן משתנים. הבחירה הזאת יוצרת אצל הצופה מהלך של הזדהות שלכאורה ניטלה מהיצירה.
יתר על כן, באמצעות ה"מעקב" אחר אחד המבצעים מתאפשרת גם ההתבוננות בצמתים שאליהם הוא או היא מגיעים: דואט מקרי, קבוצה קטנה, או המיזוג הכללי המיוחל שפעם הוא כמעגל, ובפעם אחרת כהתכנסות קבוצתית מסיבית, שמהר מאוד מתפרקת.
The Goldlandbergs, צילום: יח"צ
The Goldlandbergs היא על כן יצירת מחול משותפת של שלושה יוצרים – באך, גולד וגת. האסתטיקה החזותית והרעיונית שלה מעוצבת על ידי החלל שהיא עצמה יוצרת ובתוכו היא מתרחשת. הטקסטים הכוריאוגרפיים שלה הם מלל, מוזיקה, אור ותנועה שנובעים מתוך הרהור ובחינה רוחנית של המצב האנושי.
*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב- פייסבוק ופרגנו בלייק