סקס הוא שם המשחק
 
אם יש מהלך אחד מייצג להצגת תלמידי בית הספר למשחק בנגב – גודמן, בבימויו המרהיב של יאיר שרמן, הרי הוא החלטתו של הבמאי להשתמש במסיכות לבנות, שנופלות בהדרגה וחושפות את דמויות מצחיקות ועצובות, יפות או עלובות אך תמיד אנושיות וכואבות.
 
אלה הן הדמויות הרוקדות במחזה "המעגל" מאת המחזאי הווינאי ארתור שניצלר, מהבולטים במתחם הדרמה האירופית של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, כאשר אשליות אימפריאליות רהבתניות החלו מתפוגגות, עד ריסוקן במלחמת העולם הראשונה.
 
שניצלר היה רופא אוסטרי-יהודי שקנה שם עולם כאחד מגדולי הסופרים והמחזאים של וינה. סיפוריו הקצרים תיארו חברה נגועה בכל תחלואה מוסרית או פיזית אפשרית. מחזותיו ניתחו באזמל חד את הדמויות ואת הרעיונות של החברה הזאת.
 
"המעגל" הוא המחזה הבעייתי ביותר שלו, שבו טיפל בלא רחם בנושא "שלא מדברים עליו" – יחסי מין מזדמנים, אחת הירושות המובהקות של החברה האירופית שלא מוצתה עד ימינו אלה. כצפוי אז, חוגי השמרנות והצביעות האירופית הגיבו בחריפות על העלאת המחזה, וניסו למנוע אותו בסדרת איסורי צנזורה.
 
אבל בסופו של דבר "המעגל" שרד, ולא כי היה  פורנוגרפי, אלא כי הציג התבוננות מקורית ועמוקה בנושא המין כשפת-תקשורת בין בני אדם, ובמחירו. הימים היו ימי מחלות המין ה"קלאסיות", ובראשן העגבת שכיכבה גם ב"רוחות" של איבסן. ויש לה בימינו אחות צעירה – האיידס – המככבת בחשיפה גדולה יותר במחזות רבים.
 
המחזה כתוב כסדרת תמונות – כל אחת לשני שחקנים, כשאחד מהם עובר לתמונה הבאה, בת זוגו בתמונה השנייה עוברת לשלישית וכך הלאה עד התמונה האחרונה שבה חוזרת והזונה מהתמונה הראשונה וסוגרת את המעגל.

"המעגל", צילום: יח"צ

הצגה מקורית ושופעת תנועה
 
יאיר שרמן שתרגם, עיבד וביים את המחזה לצורך הפקתו בבית הספר למשחק, לקח במלוא הרצינות את מבנה המחזה ויצר הצגה מקורית שופעת תנועה מעגלית של קבוצה במסכות לבנות, שמתוכה נבדלות הדמויות בהתאם לתמונה, ואחר כך הן מתיישבות לצפות בתמונות הבאות.
 
כך הדמויות הן הרוקדות וגם המרקידות, את עצמן ואת זולתן, וגם את התפאורה של אדם קלר, מצוינת בניידותה ובאפשרויות שהיו נותנת לכל תמונה, כאשר שמה נמחק מרשימת התמונות על הקיר האחורי. זיו וולושין עיצב תאורת צללים שמגיחה בהתאמה אל המעגל הבימתי. ברק פוני עיצב תלבושות שיוצאות מהשחור ושבות אליו.
 
מה שחשוב ונכון בגרסה הזאת של שרמן הוא שזו הצגה הבנויה להעלאתה עם תלמידים למשחק בכך שהם אינם נדרשים להתחפש לתפקידים מזוהים של מבוגרים אלא מביאים לתפקידיהם את הייחוד העכשווי של יכולותיהם וכשרונם.
 
ואת אלה ידע שרמן להפיק מכל אחת ומכל אחד בצוות תלמידי שנה ג' במחזור  של ההצגה, החל בגיל לזרוביץ כזונה שפותחת את המעגל עם ארז קנטור (תלמיד שנה ב') כחייל, וסוגרת את המעגל עם אלירן הרוש (בוגר בית הספר) בתפקיד הרוזן. לתפקיד החדרנית, נאמן לחידודיו הבימתיים, הציב שרמן שתיים "כתאומות סיאמיות" – טליה מנשה והילה לוי, והן עושות טוב גם לחייל וגם לאדון הצעיר שאותון מגלם מושיקו משה.
 
בתמונה הבאה חן ברעם מתפרקת בחברתו מתסכול, כרעייה הצעירה וחוזרת אל בעלה, רועי גור, שדווקא נמשך אל חברתה של הנערה המתוקה, בגילומה של אופלי בלליה (הזוכה בפרס השחקנית המצטיינת בפסטיבל עתיד התאטרון בצוותא). אלי פורמוב כמשורר עובר ממנה אל השחקנית בגילומה של טסה אוליארצ'יק (שזכתה בצל"ש בפסטיבל הנ"ל).

"המעגל" צילום: יח"צ
 
אני מקווה כי ההצגה המרתקת והמהנה שיאיר שרמן בנה עם הצוות המובחר הזה תמשיך את סיבוביה, ותמשוך קהל רב לתוך המעגל.

"המעגל" תעלה בימים שלישי ורביעי, 18, 19 ביוני 2013 ב-21:00, ביום חמישי 20 ביוני ב-18:00 וביום שישי, 21 ביוני ב-21:00 בבית הספר למשחק בנגב גודמן, באר שבע. ההצגה מתאימה לבני 16 ומעלה. כרטיס: 35 ש"ח. טל': 08-6464940.

*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב- פייסבוק ופרגנו בלייק