האתגר של הרומן הגדול והמורכב זוכה לגרסה מעניינת בביצוע תלמידי בית צבי
מסע אל הישועה
כמעט מאה וחמישים שנה אחרי הופעתו של "החטא ועונשו" מאת פיודור דוסטויבסקי הוא נחשב לפסגה שהספרות שבאה בעקבותיה מתאמצת להגיע אליה. וכרומנים גדולים ורבי הקף אחרים הוא, והדמויות המרכזיות הפועלות בו, מושכים אליהם שאיפות לנסות ולעבד ממנו מחזה והצגה. אבל גם הטובים במעבדים ובבמאים יודעים שאין סיכוי שהתוצאה תשמר את גדולתו ואת השפע הרעיוני של "החטא ועונשו", ולכל היותר יצליחו לרמוז אל מהלכיו הנפשיים והסביבתיים, ולתת הזדמנות לבמאים ליצור חוויה בימתית והזדמנות לשחקנים לגלם דמויות מרתקות כמו רסקולניקוב, מרמלדוב, פורפירי, סווידריגאילוב וסוניה. מי שהצליחו בכל זאת להתמודד בכבוד עמו הם רק אלה שמלכתחילה בחרו לטפל רק במקצתו, ובעיקר עם המפגש המרתק בין הרוצח רסקולניקוב לחוקר המתוחכם פורפירי, ובין רסקולניקוב לסוניה, הזונה הקדושה, כפי שהיה לפני שש שנים ב"על החטא" גרסתו המרתקת של איגור ברזין בתאטרון מלינקי.
"החטא ועונשו", צילום: יוסי צבקר
הרומן מתאר את תהליך הידרדרותו של רסקולניקוב, סטודנט לשעבר, שרוצח משכונאית זקנה, מתוך מחשבה לבצע את הרצח המושלם, אך התכנון משתבש ורסקולניקוב רוצח גם את אחותה. משם ממשיך דוסטוייבסקי ומתאר את מאמצי רסקולניקוב להגדיר את המניע שלו לרצח, ותוך כדי כך הוא מתאר את החברה הרוסית באמצעות מספר רב של דמויות משנה, המייצגות נושאים כמו אלכוהוליזם, צדקה, סחיטה, חיי משפחה, אמונה דתית ואתאיזם. הצגה כסרט אפל עתה בבית צבי עלתה גרסה של דניאל סטופין, שגם תרגם וערך את המוזיקה, והבמאי סלבה מלצב,שמנסה לייצג את המרקם הנרחב של הרומן. זו גרסה שאפשר לתאר אותה כמסע הישועה וההגדרה העצמית של רסקולנירוב בתעלות החיים העלובים של רוסיה, בסמטאותיה החשוכות של סט. פטרבורג, ובמרקם האנושי הצפוף שדוסטוייבסקי מיטיב לתארם.
מבנה העיבוד מאפשר לסלבה מלצב לביים הצגה, ולעצב את התפאורה השחורה שלה, כסרט אפל, עם תאורה תואמת שעיצב אלכסנדר (סשה) סיקירין, המציג פנורמה נרחבת של דמויות משולי החברה, בתלבושות טובות במיוחד שעיצבה נטשה מנטל גוריסלביץ. אך בעיקרו הבימוי מתמקד בעיצוב היטרפותו העצמית של רסקולניקוב, בדרך אל רצח ובחזרה ממנו היישר אל הפרנויות והמאבק המתחולל בו בין הגיון לרגש, בין צדק ומוסר לחטא, לעונשו ולכפרתו. את כל אלה מגלם באומץ ובכישרון סוחף אביב קורן, הנושא על גוו השביר את המשא הכבד של התפקיד ושל ההצגה.
"החטא ועונשו", צילום: יוסי צבקר
לצדו וכחמשת "האנכים המוסריים" שדוסטוייבסקי הציב אל מול רסקולניקוב, בולט משחקם של עידן סמדג'ה המרתק במונולוג הגדול של מרמלדוב; אביתר אברהם בעיצוב חכם של החוקר פורפירי; אורי שילה המצוין כסווידריגאילוב, המתנדנד בין מוסריות מפוקפקת לנדיבות; דור מנואל החיוני כרזומיחין, החבר הנאמן; ומאיה פלם, מעודנת ומתייסרת בתפקיד סוניה. מרשימות במשחקן דנה ידלין כאמו של רסקולניקוב ונואית קדם כאחותו, אדוה עדרי כאלמנתו של מרמלדוב ודניאל ברקאי כבתה פוליה. סער שגיב מצוין כלוז'ין המתנשא, עומר קרן מחוכם כעד שמיעה וראייה המציל את סוניה. בתפקידים אפיזודיים אחרים מייטיבים לשחק אלירן מועלם, אורי זעירא, גלעד סמק, מתן מישורי, ספיר ילינביץ', נטלי סמי-פאדני, טליה רווה וחן בר. בסיכומו של דבר הצגת "החטא ועונשו", היא תעודת כבוד לתלמידי בית צבי המסיימים עתה את לימודיהם ויוצאים אל המרחב המאיים של המקצוע. ושיהיה להם בהצלחה.
03/07/2013
:תאריך יצירה
|