יצירתה החדשה של שרון אייל מצטרפת בתנועה חיונית מאוד ליצירות של אוהד נהרין וארקדי זיידס לערב בביצוע אנסמבל בת שבע.
נטולת ניכור
חצי שנה עברה מאז שאנסמבל בת שבע העלה ערב עם שתי יצירות חדשות, של שני כוריאוגרפים צעירים בוגרי האנסמבל, לצד "ארבוס" - יצירתו הקלאסית, במפורש, של אוהד נהרין. בינתיים המשיכה הלהקה הצעירה הזאת להופיע, והשבוע גם יועלו 13 יצירות קצרות חדשות של רקדניה במסגרת המפעל "רקדני אנסמבל בת שבע יוצרים".
ותוך כדי כך הם גם נקראו ליטול חלק במחול חדש שיצרה עבורם שרון אייל, כוריאוגרפית הבית של הלהקה. היצירה "PART II” מועלית בסיוע קרן מיכאל סלע לתמיכה באמנים צעירים, ולפחות לגבי שלושה מהרקדנים המשתתפים בה היא מתנת פרידה אישית לפני שהם עוברים ללהקה הבוגרת.
היצירה מעוצבת על ידי אייל בתנועה סוחפת מאוד, קומוניקטיבית במידה, ונטולת ניכור שבעבר הטריד אותי ביחס ליצירותיה. הפעם היא מספרת סיפור, גם אם איננו מוגדר כך, באמצעות דמויות שיש להן זיהוי בתכנייה, ובאמצעות התלבושות שעיצבה דליה לידר ושעליהן ציירה רעיה לידר בקו מוגזם, קריקטורי פה ושם, ובצבעי פסטל של אופנה השבה וחוזרת.
בנאי, נזירה וזונה
על הבמה, שעיצובה נקבע על ידי התאורה המדויקת של אבי יונה בואנו (במבי) מתרחש מעין מפגש אורבני שמככבים בו בנאי, בגילומו של ארז זהר בעל הנוכחות רבת העוצמה (שהתבלטה שוב ב"ארבוס" שסיים את הערב גם הפעם), לנזירה בעיצוב רגיש מאוד של יערה מוזס, ולזונה, עם הנשמה והשליטה המופתית של דניאל אגמי.
עוד סובבו, חוללו, התנגשו, התנכרו, התעמתו והתפייסו שם שריף (ערן שני), אחות (שני גרפינקל), בוקרת (מורן זילברברג), שוטרת (דורון רז) ואשת עסקים (אנדראה מילר). כל אלה הפגינו את הטמעת המסורת של הלהקה כפי שעוצבה בעשור האחרון.
המרכיב הנוסף החיוני כמעט לכל יצירת מחול הוא פס הקול המוזיקלי (ומחמאות לאנשי האנסמבל שטרחו לפרט את היצירות גם את מחבריהן-מבצעיהן). במקרה שלפנינו זה היה פס קול עשיר מאוד, שהעביר את התנועה והרעיונות הכוריאוגרפיים בין עוצמות משתנות, קווים מלודיים ומחוללי אווירה. הוא עוצב היטב על ידי שרון אייל, סטפן פרי ואהד פישוף, שגם היה אחראי לעריכתו.
היצירה השנייה בערב הזה הייתה "A WAY” של ארקדי זיידס, שחזר מהר מאוד אל בימת סוזן דלל לאחר ההצלחה שרשם לפני חצי שנה. היצירה הנפלאה שלו – שנוצרה בשיתוף עם איתי ויזר, עם תאורה מיוחדת של ג`קי שמש, ותלבושות מצוינות של דליה לידר – העמיקה עוד יותר, ובצפייה שנייה הייתה מרתקת לא פחות מבראשונה.
ולסיום, אותה יצירה קלאסית של אוהד נהרין "ארבוס", עם המוזיקה של ארוו פארט, התאורה האפקטיבית של במבי והתלבושות המרהיבות של רקפת לוי. רקדני האנסמבל הצעירים שבו ורקדו את היצירה היפה הזאת בכישרון והתלהבות, והיא הייתה סיום מרתק לערב מחול עשיר.
צבי גורן על ארבוס ועל A Way
לפרטים נוספים
18/07/2005
:תאריך יצירה
|