הם יורים גם בקהל
 
מעשה שהיה כך היה. היום, לפני חודש, התקיימה בתיאטרון הקאמרי הצגת הבכורה החגיגית, שמבקרי התיאטרון בין המוזמנים אליה. מסיבות שונות נאלצתי לשנות את מועד הצפייה שלי וכך ראיתי את ההצגה רק יומיים אחר כך.
 
ביציאה ממנה התבשרתי כי אחת השחקניות המרכזיות נפצעה ערב קודם לבואי ואת מקומה בהצגה שראיתי מילאה שחקנית אחרת, ממשתתפות ההצגה, ובמקומה גויסה להצגה שחקנית חדשה. המידע על ההחלפה לא נמסר לקהל, ומהמחליפות נמנעו התשואות הראויות למבצע האישי שלהן.
 
התגובה הראשונה שלי, לבד מהכעס על הזלזול בקהל, הייתה שלמרבה המזל נמנע ממני להתייחס בביקורת ואפילו חיובית מאוד אל אותה שחקנית פצועה שלא שיחקה. בנוסף, התבקשתי, או הוצע לי, לשוב ולראות את ההצגה כעבור ארבעה שבועות כשאותה שחקנית  תשוב לשחק.
 
יצאתי מהתיאטרון במבוכה גדולה, ולאחר לבטים החלטתי להיענות להצעה. המבוכה גדלה כעבור כמה ימים כאשר גורמים אחרים בתאטרון התקשרו, התנצלו, והביעו דעתם שאולי בכל זאת אפרסם את הביקורת. הם גם הבהירו כי בעקבות המקרה יתקיים נוהל הודעות לקהל על החלפות ושינויים בצוות השחקנים.
 
והנה הגיעה ההזדמנות שלי לשוב ולראות את ההצגה, אך במקום לראותה ביום חמישי בערב  כמתוכנן הגעתי אליה בליל שבת יחד עם קהל המנויים, כולל שני זוגות מנכבדי הישוב. בדיקה קלה גילתה לי כי השחקנית הפצועה אכן החלימה ושיחקה בחמישי בערב ובששי בצהריים. 
 
אלא שאז, בתוך דקות בודדות מתחילת ההצגה בליל שבת התברר שהנה שוב אני רואה את השחקניות המחליפות. למותר לציין כי ההבטחה כי יימסרו הודעות על חילופים ושינוים לקהל לא קוימה. ואפילו אם זה כשלעצמו לא הפתיע אותי (ואני יודע שזה קורה שוב ושוב בהצגות אחרות ולאורך השנים) עדיין חשתי עצמי מרומה, כועס ונפגע. בשמי ובשם הקהל.

"הם יורים גם בסוסים", צילום: יוסי צבקר
 
הריאליטי נולד במופע פומבי
 
ככלות ההקדמה המפורטת מגיע גם תורה של הביקורת על ההצגה המצוינת שביימה דדי ברון בסיוע מסיבי של הכוראוגרפים אביחי חכם ואורון דהן, מעצבת התפאורה והתלבושות דנה צרפתי, מעצבת התאורה קרן גרנק, עורך המוזיקה אבי בנימין, במאי המשנה אסף פרידמן והמפיק חיים סלע.
 
אבל הם, ותורמים אחרים להצלחה, יסלחו לי אם הפעם – ולמעשה בכל הצגה זה אמור להיות כך – את הביקורת, כמו את ההצגה, גונבים השחקניות והשחקנים, כל אחת ואחד בנפרד וכולם יחד כצוות מגובש. ועל כך בהמשך.
 
המחזה המתאר תחרות ריקודים מרתונית הוא עיבוד-מוזיקלי שערך שלמה מושקוביץ לרומן של הוראס מק'קוי מ-1935. העיבוד דומה בחלקו לגרסה הקולנועית של סידני פולק מ-1969 עם ג'יין פונדה, מייקל סאראזין וגיג יאנג שזכה באוסקר על משחקו כמנחה תחרות הריקודים.
 
תחרות הריקודים מתרחשת באולם מול קהל רעב לשעשועים באמריקה של שנות המשבר הכלכלי. אל הבמה מגיעים זוגות אמיתיים או אקראיים, שמתנדבים להציג בפומבי, ובמהלך אלפי שעות רצופות, את הייאוש הכלכלי והאנושי שלהם תמורת הסיכוי לזכות בפרס הגדול – 5,000 דולר.
 
ככל מופע ריאליטי, חי על במה או ערוך ומבוים בטלוויזיה, גם כאן המחיר של המשתתפים בו גבוה לעין ערוך מהנדמה. דקות התהילה כרוכות בדמים, והייאוש בהחלט לא יותר נוח כשרוקדים או שרים אותו לפי פקודה או בלעדיה. המטבעות שהצופים במופע החי זורקים אל הבמה הם כמו המסרונים הנשלחים בזמן שידור תחרויות וריאליטי בטלוויזיה.

"הם יורים גם בסוסים", צילום: יוסי צבקר
 
משחק בתנועה מתמדת
 
את השואו של ההצגה בקאמרי ושל מרתון הריקודים מנהל שלמה בר-אבא המושלם במשחקו, בזמרתו ובשטיקים טובים  כ"אב הגדול" המתוחכם אך החשוף בתחמוניו. יוסי טולדו המצוין מגלם על גלגיליות את יד ימינו רולו, המפקח על התנועה ובוחן את רציפותה. מיטל כרמלי טובה כאחות הנקראת לפעולה ברגע של אמת.
 
רוקי הוא גם הממציא של הזוג המרכזי בתחרות - גלוריה ורוברט. גלוריה, שאנה דוברוביצקי מגלמת אותה בלהט ובתנופה שחושפת בהדרגה צעירה גאה, רדופת עבר קשה, פגיעה ונואשת ללא סיכוי.
 
בן זוגה לצורך התחרות רוברט, תסריטאי שמחפש נושא טוב, שבעל כורחו מזווג לגלוריה ומתאהב בה. אודי רוטשילד מעצב אותו ברגישות מכמירה, עד הרגע שבו הוא לוחץ על הדק האקדח שלה. 
 
מולם, וברגעים מכריעים גם כנגדם, ניצב הזוג ההוליוודי – ג'יימס, הרקדן החתיך שפניו אל האולפנים הגדולים, שאותו מגלם היטב ובהתאמה נאור זילברמן, ואליס, שחקנית מתחילה  הנאחזת בו בתקווה שגם לה יימצא שם תפקיד. בשתי ההצגות ראיתי ואהבתי את משחקה המצוין של מעיין אשכנזי, שקפצה לתפקיד במקום מיכל ברנשטיין הפצועה.
 
רמי ברוך נוגע ללב כחייל הוותיק הארי, והוא גם מרביץ ריקוד סטפס מרהיב. את בת זוגו המסורה שירלי מגלמת ברגישות עדי ארד. מרהיבים במשחקם הדרמטי מאיה מעוז קפטן המרתקת כמארי הנאבקת בניכורו, אלימותו והימוריו של וי, שאותו מעצב נדב אסולין בעוצמה עד שבירה.
 
טל בלנקשטיין נפלאה כרוני, שההריון המתקדם שלה לא מזיז למריו בעלה האוהב אך הרעב לממון המובטח שיואב ברלב מגלם מצוין גם את כוחניותו וגם את מסירותו. אנושיים במיוחד הם אפרת ארנון, כגולדי,  ש"מחזיקה" את ג'וני של יעקב תמרי, במשחק של ליצן עצוב ונופל.
 
מאיה קופצ'יק כמארגי עם עמית לוי כמארק, ועופרה מיטיס המחליפה של אשכנזי בתפקיד ג'ניפר עם דורון ישינסקי כפטריק משלימים היטב את הלהקה.

"הם יורים גם בסוסים", צילום: יוסי צבקר
 
בסיכומו של דבר "הם יורים גם בסוסים" היא הצגה מרתקת הנמשכת כמאה דקות ברציפות ולמעט אתנחתות קצרות מאוד כל כולה מבוצעת בתנועה, לעתים אנרגטית, פה ושם אלימה, והשחקנים, המגלמים דמויות אנושיות מאוד, מגיעים אל סיומה כשהם "על ארבע", ומתעוררים לחיים עם תשואות הקהל הנלהב.