העירום ב-"אהבה, חומץ ואגוזים", שעלה אמש במסגרת "מחולוהט", איננו העיקר במופע המרתק של להקת המחול הקנדית.
לגוף אין סודות
האזהרה כי המופע של להקת דניאל ליוויא אסור לצפייה מתחת לגיל 16 בגלל העירום המלא איננה הדבר התמוה היחיד בקיץ הישראלי של 2005. אמנם יש עירום במופע, אך מדובר ביצירה המשתמשת בעירום כפשוטו, בטבעיות שלו, ממש כמו אצל מיכלאנג`לו, רובנס, גויא ואצל רבים אחרים.
כי כן, לא העירום הוא העניין במחול המרתק הזה אלא מה שמצוי מעבר לו, מתחת ללבוש העור, בעומקי הנשמה של הרקדנים, במרחב ובמבנה של התנועה שהם מפיקים מגופם.
המחול מתחיל כאשר ארבעת הרקדנים מתייצבים מול הקהל, עירומים. כאומרים – הנה, הבטחנו עירום, תתבוננו, תראו שזה לא פורנו – אחר כך גם תבינו שזה לא מופע של מיניות – תשׂבעו את הרגע, תתגברו על מבוכה, ונמשיך הלאה (את התשואות בסיום הם יקבלו לבושים).
הכוריאוגרפיה של ליוויא, יוצר מרכזי בתמונת המחול של קנדה במשך 30 שנה כמעט, יוצאת מתוך הנחה שלגוף אין סודות. על כן גם אין צורך להמציא עבורו מהלכים מפותלים, או תצוגות ראווה.
סריקה מדעית
ליוויא מוסר את הגוף, של שלושה רקדנים ורקדנית אחת, לרשות המחול, ובעזרת התנועה המדויקת מאוד הוא חושף את המרכיבים של המסה הנסתרת מתחת לעור. ואלה נגלים בתנועות מדודות מאוד, כמעט סטטיות, תחת פנסי התאורה המופלאה של מארק פרנט, הפועלת כקרני רנטגן או כאולטרא סאונד, יחד עם המוזיקה – בעיקר עונות השנה של ויואלדי.
מבנה היצירה בנוי כמעט כסריקה מדעית של יכולות טבעיות של הגוף. עמידה, רכינה, קפיצה, זינוק, ביחידים, בזוגות, ברביעייה. לרגעים זה נראה מתנזר, מתנכר, קר. וכנגד, מתוך המסגרת הזאת בוקעים רגעים של אינטימיות רוחנית ונפשית שהופכת את האינטימיות הפיזית למחול טהור. ברגעים האלה, הרצון להתחבר עובר מהבמה אל האולם.
כל נשימה של הרקדנים יוצרת תנועה בגופם, השרירים הנינוחים נמתחים, מעצבים דמות – ואין שום ניסיון להיות גברי או נשית. ארבעת הרקדנים, עד כמה שזה מפתיע, בעירום או בלבוש, על הבמה או אחר כך בבית הקפה, היו הם עצמם. וזה כשלעצמו מסקרן.
הופעת אורח מבורכת שיש בה יותר משיעור של תרבות המחול.
לפרטים נוספים
25/07/2005
:תאריך יצירה
|