יצירת הבלט הקלאסי מותאמת ומשועבדת למופע בימתי צבעוני על הקרח
ברבור לבן ואישה בשחור
את סיפור האגדה המקורי של הבלט "אגם הברבורים" שנוצר למוזיקה של פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי דומה כי אין צורך להציג. האגדה גם פלשה לתחומי ההכוראוגרפיה הראשונה וכל מה שידוע הוא כי הקהל והביקורת סבלו מאוד בארבע השעות שלה.
גם ידוע כי מלכתחילה התכוון צ'ייקובסקי לכך כי שתי רקדניות יופעו בתפקידי הברבור הלבן – אודיל, והברבור השחור – אודט, אך בסופו של דבר נתקבעה התפיסה כי רקדנית אחת, וירטואוזית ככל האפשר, תרקוד את השתיים. זה טוב לדרמה, זה מצוין לביסוס המעמד של "פרימה בלרינה אסולוטה" – שכעבור מאה ושלושים שנה בערך גם יספק פסלון אוסקר מוזהב לנטלי פורטמן.
בדרך ובעיקר בשמונים השנים שחלפו העניקה היצירה את ההזדמנות ללהקות הבלט הקלאסי לכבוש בימות, ולגלות לקהל כוכבות גדולות מאוד שעמדו במשימה הגדולה והעניקו ליצירה את המעמד של בלט קלאסי אבסולוטי, בכוראוגרפיות שדמו זו לזו כלהק ברבורים צחורים.
טוני מרסר, הבמאי והכוראוגרף של "אגם הברבורים על הקרח" המתארח עתה עם משטח הקרח על בימת המשכן לאמנויות הבמה, מעיד על הכוונה שלו ליצור "מופע שיספר את סיפור העלילה מבלי שיוותרו באוויר שאלות חסרות מענה".
ליתר דיוק הכוונה היא לבלבול שנוצר בכל מה שנוגע לכפל הדמויות, הלבנה והשחורה, של הברבור שבו מתאהב הנסיך זיגפריד, שהגיע לפרקו ונדרש למצוא כלה מתאימה (להוריו, כמובן). בגרסתו אין ברבור שחור אלא אישה בשחור. הברבור הלבן, לעומת זאת, נותר כשהיה.
אפשר לומר שלפחות בכך הוא הצליח כשהעלה במוסקבה את המופע של ה"אימפריאל אייס סטארז" ב-2006, ועתה, בתהליך חידוש הכוראוגרפיה לקראת מסע ההופעות אף הוסיף לסיפור חלקים שהופיעו בתכניתו המקורית של צ'ייקובסקי, אך נגרעו ממנה מיד. השבתם עתה, גם אם נראית מוזרה בעיני יודע דבר, נועדה לחזק את ערכו של המופע.
השינוי העלילתי המהותי, אף יותר מהפיצול של הדמות הראשית לשתיים, מתרחש בחלקה האחרון של הדרמה כאשר מרסר מחזיר את העלילה לממדים המוכרים של אגדות שסיומן הטוב מובטח. בדרך לשם הוא אפילו יוצר ידידות מופלאה בין הלבנה והשחורה. אולי כשהשלמה לידידות המופלאה המלווה את כל המופע בין זיגפריד לחברו הטוב בנו.
"אגם הברבורים על הקרח", צילום: יח"צ
יכולת מקצועית מרשימה
מה שמרסר לא הצליח לעשות, ובעצם גם לא ניסה, זה ליצור כוריאוגרפיה של בלט קלאסי אמיתי. הלהקה שלו מיומנת במופעים על הקרח, ובפרסומים מצוין כי יש בה "26 כוכבי ההחלקה, אלופי העולם העטורים יחדיו ביותר מ- 250 מדליות וזכיות באליפויות החלקה על הקרח בכל העולם בהופעות באולמות תיאטרון ואופרה".
בחיפושיי אחר ההישגים והזכיות של כוכבי המופע מצאתי רק את שמה של אולגה שרוטנקו, המבצעת את תפקיד אודט, בתו של הרוזן המכשף, הלבושה בשחור המאזכר את תפקיד הברבור השחור בגרסה המקורית. מאז היותה בת שש נקשר שמה לתחומי הריקוד על הקרח, וזכתה להיות גם אלופת העולם לנוער ב-1995.
כמוה, כפי שניכר מיד, כל הלהקה באה מתחום ההחלקה האמנותית על הקרח, וגם אם לא הגיעו הרוקדים אל היכלי התהילה של אולימפיאדת החורף ואליפויות העולם, הם יודעים את מלאכתם ולכמה מהם, ברגעים מסוימים אף הייתה יכולת מקצועית מרשימה.
אבל הם אינם רקדני בלט, ואינם מתיימרים להיות כאלה, וגם הכוריאוגרפיה בנויה כיחידות ברורות מהסוג המוכר מתחרויות ההחלקה האמנותית, שכאן הן מוליכות את העלילה בזרימה נעימה של מופע בידור משוכלל.
בולטים על משטח הקרח, בתוך תפאורה נאה ותאורה מצוינת, המחליקים וסילי אנדרייב בתפקיד בנו, החבר של זיגפריד, שרוטנקו כאודט, ובעיקר יוליה אודינצסובה כתפקיד אודיל, הברבור הלבן, על הקרקע וגם כשהיא מרחפת באוויר כפיטר פן משוכלל.
הקהל הרב שמילא את האולם הריע לכל קטע ועמד על רגליו בהתלהבות בסיום.
לרכישת כרטיסים