יופי צלילי רוסי
 
המלחין הרוסי אלכסנדר בורודין הגיע אל המוזיקה בדלת האחורית, ומהרפואה והכימיה נדד לקבוצת חמשת המלחינים, שכללה גם את מוסורגסקי, גלינקה, באלאקירב וקוי. החמישה עיצבו את המוזיקה הרוסית במאה ה-19.
 
את האופרה "הנסיך איגור" כתב בורודין, מוזיקה וליברית, על-פי הפואמה ההיסטורית על הנסיך בן המאה ה-12 שיצא להדוף את גל המונגולים ששטף את ערבות רוסיה. 18 שנה כתב את האופרה ולא יכל לה. היא נותרה לא שלמה ולא פתורה כאשר מת ב-1887 והוא בן 54.
 
האופרה הוצגה לראשונה שלוש שנים אחר מותו ואחרי שניקולאירימסקי-קורסקוב ותלמידו אלכסנדר גלזונוב השלימו את החסר, כולל פתיחה ארוכה שכולה גלזונוב, והכניסו סדר במה שנותר. למוזיקולוגים זו היתה, מן הסתם, סיבה למחקרים, לתירוצים, לביקורת ולהערצה.

ברוסיה האופרה כמובן פופולרית, אך לא כן במרכזי האופרה בעולם וגם לא בחברות ההקלטות. אריות גדולות ויפות יש בה – ובראשן זו הפותחת את המערכה השנייה, במחנה הפולובצים שבו שבויים איגור ובנו ולדימיר, שבת החאן מאוהבת בו. במערכה הזאת מופיעה גם המוזיקה של המחולות הפולובציים, שהצליחה לחדור אל אולמות הקונצרטים הבינלאומיים.

בכללותה המוזיקה של האופרה (ואפילו הליברית) יפה ברגעים רבים, גם אם היא נחותה ביחס ל"בוריס גודונוב" של מוסורגסקי וגם אם המפגש בין הנסיך הבורח משביו לבין אשתו ששמרה על הגחלת כנגד אחיה התככן מרגש פחות מזה של בטהובן ב"פידליו".
 
את היופי הצלילי, הרוסי כל-כך, בפרולוג ובמערכה הראשונה, והמזרחי-מסתלסל במערכה השנייה, הביא לפתיחת העונה של האופרה הישראלית בית-האופרה הצעיר והחדש של מוסקבה, עם מנהלו המוזיקלי יאן לתאם-קניג וצוות של 140 נגנים, זמרי מקהלה (אגף הנשים שבה מתגאה גם ביכולתו המחולית), זמרים סולנים וצוות עובדי במה וטכנאים.



הנסיך איגור (צילום: יוסי צבקר)


המוזיקה מוליכה הפקה צבעונית
 
לטעמי החלק הראשון היה מרוויח יותר אם היו מקצרים בו, בעיקר משום שהמתרחש במערכה השנייה אינו מוליך לשום מקום בסיפור העלילה. היה אפשר לעבור מהפרולוג ישר לתמונה השנייה של המערכה הראשונה, שבה מתחולל עימות יפה בין אשתו של איגור לאחיה.
 
על הבימוי הסטטי בדרך כלל של יורי אלכסנדרוב ועל התנועה המגוחכת שעיצבו גיאורגי קובטון ואירינה שורונובה חיפו הניצוח הנלהב של לתאם-קניג, נגינתה המושלמת של התזמורת ושירתה הנפלאה של המקהלה, שהיו נקודות האור שהובילו את זמרת הסולנים, כולל אלה שבתפקידי המשנה, ובהם ויקטוריה שבטסובה כנערה הפולובצית שפותחת בקולה הענוג את המערכה השנייה.


הנסיך איגור (צילום: יוסי צבקר)


אנדריי בלטסקי היה מרשים מאוד כנסיך איגור, וכמוהו גם אלסנדר בוגדנוב כבנו. אלכסנדר קיסילב המצוין היה הנסיך גאליץ', הגיס התככן ורודף הנשים, וולדימיר קודשב המצוין היה החאן קונצ'ק, נדיב ונאור. אלנה פופובסקיה היתה טובה כאשתו של איגור, ובעיקר במפגשיה עם אחיה ועם הנסיך שנמלט משביו. טטיאנה טבאצ'וק הרשימה כבתו של החאן.
 
התמונות הבימתיות המרשימות של ליקוי החמה בפרולוג, של נפילת העיר העתיקה פוטביל ושל מחנה הפולובצים עוצבו על-ידי התפאורן וייצ'לב אורונוב, שהיה אחראי גם לעיצוב התלבושות, ומעצבת התאורה אירינה וטורניקובה. את הטקסט הרוסי היפה של בורודין תירגם לעברית יפה, כהרגלו, ישראל אובל.
 
בסיכומו של דבר המוזיקה של בורודין ומסייעיו מוליכה הפקה צבעונית, הנעה מהאפור של הפרולוג אל הגוונים המתונים במערכה השנייה, ואל הטכניקולור העשיר של המערכה השלישית, ובחזרה אל האפור והקודר של הסיום.



הנסיך איגור (צילום: יוסי צבקר)


האופרה תעלה בתל אביב, בית האופרה - המשכן לאומנויות הבמה ביום חמישי, 3 באוקטובר בשעה 20:00, ביום שישי, 4 באוקטובר בשעה 13:00, בין התאריכים 5-10 באוקטובר בשעה 20:00 וכן ב- 12 באוקטובר בשעה 13:00 ובשעה 20:00

לרכישת כרטיסים

*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב- פייסבוק ופרגנו בלייק