שאלות פשוטות
 
המופע Arrowed נוצר במחשבה ייחודית שתכליתה התבוננות אישית במערכות סמויות של יצירה. בנקודת הזמן הנוכחית ההתמקדות היא במחול, אבל על פי הצהרתה של בובי ג'ין סמית שהגתה, כתבה ויצרה את המופע האינטימי המיוחד, העתיד צופן גם התבוננות בתחומי אמנות אחרים.
 
היצירה, שהחלה בדואט קצר שסמית יצרה לפני שנתיים, הפכה למסמך ייחודי בדמות ראיון שהיא מעניקה לרקדן, ואולי בהמשך לרקדנית, והוא מתקיים כאשר שניהם – לפחות בשלב הזה של היצירה – ישובים על שני רמקולים זה מול זו.
 
מבחינתה של סמית, רקדנית בלהקת בת שבע מאז 2005, הראיון הוא יצירה ש"מיועדת להתקיים באופן לא סדיר למשך שארית חייה ולתעד את תהליך האינטראקציה, השיחה וההתבגרות, כמו שני חצים שמתנגשים לאורך זמן."
 
בהופעה הראשונה בארץ השתתפו חברי הלהקה רבקה היטינג ושאמל פּיטס, והמשך בארה"ב ובשבדיה כבר החלה להופיע סמית עצמה ולצידה רקדנים שונים, בהם תום וינברגר, יוצא הלהקה.
 
בהופעה שנערכה אמש בסטודיו סוזי, כאורחת של להקת בת שבע, המראיין היה שאמל פיטס, שהעביר את סמית סדרת פעילויות פיזיות קטנות, של תנוחות גוף, רגליים וזרועות, שנמשכו גם כאשר התחיל לתשאל אותה שאלות פשוטות, כחוקר אדיב וקפדן, המנסה לפצח חידה כלשהי באישיותו של נחקר.
 
מעליהם ששה פנסים היוצרים מלבן אור רך, שעיצבו מקסים ואראט (כן, המלחין-כוריאוגרף הצמוד לבת שבע) וגדי גליק. השאלות והתשובות הנאמרות כמעט באין-קול מועברות במערכת סאונד של דודי בל ופרנקל, שבעדה ניתן להבחין גם בצלילי מוזיקה חרישיים.
 
האסוציאציה המיידית שלי, לפחות, הובילה לחקירה במרתף של משטרה או שב"כ.  אבל ה"חשודה" בחקירה הזאת היא רקדנית-יוצרת, והתשאול הפיזי כמו השאלות והתשובות על עניינים שבשגרה פותחים אשנב אישי מאוד, שדרכו ניתן להציץ אל מנגנון יצירתי המעבד ומשכלל את היומיומי להגד אמנותי. 



Arrowed, בובי ג'ין סמית ושאמל פּיטס (צילום:  Alex Apt)


המרקם שמניע את הגוף
 
כך בין השאר השאלה הנצחית "מה את אוהבת" עוברת גלגול ושינוי ככל שפיטס מגביר את הלחץ, והשאלה על אמונה באל ועל תפילות נהפכת לכתב תנועה אישי. השיחה האדיבה נמהלת בתנועה המוגברת של סמית, וקולה מתחזק, מתנגש בקולו המרעים, עד שהתשאול והתחקור והלחץ הפיזי המתון מתחזקים, מאיימים להתפוצץ.
 
ואז, בשיאו של מתח, מגיע הרגע הקטן, המזוכך מכל ספיחי כוח ואלימות, משאלות ותשובות, רגע שבו נוצר הבזק של אמנות מחול טהורה. בפגישה הבאה שבובי ג'ין סמית תקיים עם פיטס שאמל או עם רקדן אחר, הרגע הטהור הזה יהיה שונה. אולי גם לא יתרחש, אולי יתרחב.
 
החוויה המיידית, וגם זו שנמשכת שעות אחר כך, היא שכל אחד ואחת מהצופים בראיון הם למעשה החוקר האמיתי ששואל שאלות לכל אורך ההצצה במתרחש, כאילו מבעד לחלון הזכוכית. ואז גם נוצרת הבנה של המרקם הפנימי שמניע את הגוף, מדמים אותו, שב ומסעיר אותו, וגם ההבנה של מה עושה העולם החיצוני לגוף הרוקד.
 
וזה מה שמרתק ומזמין לשוב ולצפות במהדורה הבאה של יצירתה האינטימית של בובי ג'ין סמית, אשר כשמה, Arrowed, יורה חיצים של אמנות ללב המוכן להיות חשוף אליה. 

Arrowed (צילום: גדי דגון)

*** לעדכונים נוספים: היכנסו לדף הפייסבוק שלנו ופרגנו בלייק