הבכורה הכפולה של להקת הבלט הצעירה "אריסטו קלאסי" ראויה לתשואות, שמקצתן נועדו לעודד את הקבוצה להמשיך ולהתמודד עם המקצועיות הצרופה הנדרשת לקיים את המובטח בצעדיה הראשונים.
יש פוטנציאל
להקת הבלט "אריסטו קלאסי" מגיעה ל"מחולוהט" כשהיא רעננה ועדיין לא שחוקה תחת עול המשמעת הקפדנית המוכרת בתחום הבלט הקלאסי. הלהקה הוקמה על ידי תיאטרון גושן מהרצליה, המתמחה בהצגות ובמופעי מחול לילדים, מגיל הגן ועד חטיבת הביניים, וזה הניסיון הראשון שלו לפנות אל קהל יעד מבוגר.
הקהל שמילא את אולם סוזן דלל, גם אם רבים בו היו בני משפחה, הגיב בתשואות חמות על עבודתם של 11
הרקדנים הצעירים שמנהלי הלהקה העמידו למבחנם המקצועי הראשון. בתכנית הייתה יומרה מסוימת: שני קטעים מהרפרטואר הקלאסי המוכר, ויצירה מקורית חדשה של לימור רוז, שגם אחראית על גיבושם של רקדני הלהקה.
בקטע האחרון בתכנית, הלקוח מתוך הבלט "דון קישוט" בכוריאוגרפיה המקורית של מריוס פטיפה, הצליחה רוז להפיק מהקבוצה שלה את התנועה השלמה ביותר, שמעידה בעליל כי יש כאן פוטנציאל מרשים ליצירת להקה טובה.
לפני כן, ב"ריימונדה", אף היא מבית היוצר של פטיפה, אף זאת בשחזור של רוז, מפגינה הלהקה יכולת ביטוי של המרכיב הרומנטי. כאן, כמו גם בכל מהלך הערב, יש עדיין מקום לשפר את נחיתות הרקדנים, ואת האיזון הנדרש אחריהן. לשני הקטעים האלה עיצבה את התלבושות הנאות לריסה גולובצ`יק.
ביצועים סולניים מרשימים
היצירה שפתחה את הערב, "תגובת שרשרת" מאת לימור רוז היא יצירה מורכבת יותר בשפת הבלט וכוללת נגיעות חזקות מאוד של תנועה המוכרת יותר מהמחול המודרני, ואפילו נגיעות של תנועה אתנית מגוונת. העבודה נפתחת בצורה מרשימה מאוד לצלילי מוזיקה של להקת אסטה, וממשיכה לצלילי מוזיקה אחרת, שלא זוהתה בדף התכנייה (לקראת הסוף יש קטע של 2U), בעריכתו של יוסי סידי. אריאל תורג`מן עיצב תאורה מעניינת, ואלה קולסניק עיצבה תלבושות טובות, נעימות לעין.
היצירה מנסה לספר סיפור של אהבה, משבר, ההתפתחות שבעקבותיהם, ותהליך של חיפוש אחר פתרון. אבל עזבו את העלילה. היא לא ממש קיימת ולא באמת מכתיבה את המתרחש בארבע התמונות.
למען האמת – זה גם לא כל כך חשוב. ברבע השעה הראשונה ובדקות האחרונות הרבה יותר מעלילה סתמית, ואפשר להתענג על כמה ביצועים מרשימים, סולניים (לצערי אין זיהוי של מבצעיהם), או קבוצתיים. יש זרימה טובה מאוד (גם בבטן הרכה של היצירה), ואפילו אפשר לבודד כמה מהרקדנים ולראות את יכולותיהם האינדיבידואליות.
בסך הכל זה היה ערב עם הרבה חן והרבה כבוד לסוג האמנות הזה, ואפשר לראות בלהקה תוספת חשובה למה שנעשה כאן עד כה בתחום, ובעיקר על ידי להקת הבלט הישראלי של הילל מרקמן וברטה ימפולסקי.
לפרטים נוספים
17/08/2005
:תאריך יצירה
|