הבדלים בעיני המתבונן
 
"החור", יצירתו של אוהד נהרין, הוצגה מראשית דרכה בשתי גרסאות ביצוע שבמרכז האחת רוקדות הבנות ובמרכז האחרת הבנים. זו לא הייתה  פעם ראשונה שנהרין העלה שתי גרסאות "מגדריות" ליצירותיו. הוא עשה זאת ב"פרויקט 5" ובכל מקרה, היה ברור כי אף לרגע אחד לא נוצרו תעתיקים מדויקים.

כפי שציינתי  במאמר הביקורת המקורי על "החור", נהרין עצמו הגדיר זאת כאשר העלה את גרסת הבנים: "ניתן למנות המון דברים כשמדברים על החומרים שאיתם רקדנים, גברים ונשים, מתעסקים בתהליך הריקוד. ברשימת הקניות הזו יש בין היתר מוזיקליות, דיוק, גרוב, תשוקה, היכולת לעשות סובלימציה לטירוף האישי כעזר ליצירה, חיבור למיניות ועוד, וכל הדברים האלה אינם קשורים למגדר ואינם נחלת גברים או נחלת נשים. ההבדל טמון בנקודת ההתייחסות השונה של הצופה - במוסכמות החברתיות, בהרגלים שלנו ובמודעות שגבר עושה תפקיד של אישה". 
 
ככל שניתן היה להעריך אז, ועתה עם העלאת הגרסה המשותפת נתקבל אישור לכך, במהלך העבודה עם הלהקה נהרין בחן ובחר כל רעיון וכל מצב וכל תנועה ביצירה בהתבוננות מודעת ברורה להופעתה בשתי הגרסאות, אך גם על האפשרות השלישית של להקה משותפת של בנים ובנות בשני בסיסי היצירה - המעגל המקיף והבמה המרכזית. אולי אפילו ראה לפניו גם את האפשרות שכל התפקידים יירקדו על ידי הבנות או על ידי הבנים. 
 

"החור", צילום: גדי דגון

השינוי הברור היחיד הוא שבהרכב החדש ויתר נהרין על מרכיב המתח – מיני או תפקודי – בין הרקדנים/רקדניות שניצבו על המעגל החיצוני לבין הרקדניות/רקדנים שפעלו על הבמה המתומנת. בכך הוא חזר למקור שמופיע באותו ציטוט, המפנה את ההתייחסות המגדרית להרגלים של הצופים. הם אלה שיראו את ההבדלים, בכל גרסה שתועלה.
 
בנים כבנות חד הם/ ן 
 
ואכן כפי שכתבתי בשעתו ואולי אף יותר מכך, בגרסה החדשה הכוראוגרפיה של היצירה מאפשרת לצופה לראות את המבנים התנועתיים מכיוונים שונים, לפי התנועה המקיימת ריטואלים חוזרים, ורק לעתים מתקיימת במרכז ובכיוון יחיד.
    
ההבדלים בין בנים לבנות מתקיימים עתה באופן טבעי בתוך הצירופים הקבוצתיים הנפרדים שבהם מלכתחילה הבליט נהרין יכולות סולניות המנוצלות על ידי כל סולנית או סולן לביטוי אישי מאוד של התנועה שנמסרה להם.  לכל אחד ואחת יש מגע משלו, מרחב משלה, והאישיות שעמה נבנים הפרקים והתמונות. 



"החור", צילום: גדי דגון

זה נכון גם ביחס לביצועים של היחידים והיחידות במעגל המקיף, הניצבים על פס בימות צמוד לקירות, ולמרות שהתנועה שלהם זהה והדיוק של ביצועיהם יוצר תחושה של כוח, ברור כי ההבדל המגדרי שהיה בשתי הגרסאות הנפרדות מפנה עתה מקום לאחדות שבה בן כמו בת ובת כמו בן. תאמרו יוניסקס, או אי-סקס ותצדקו. כטוב בעיניכם.

משום כך, השינוי היותר מהותי הוא לקראת סיום, שהוא מלכתחילה קבוצתי ומשותף לעומת החיבור שהתרחש בשתי גרסאות הקודמות. וכך, בסיכומו של דבר  "החור" היא יצירת מחול מופתית בגרסה המקורית – כלומר זו שנלמדה בסטודיו והופרדה לשתיים – וכשם שהיה בשתי הגרסאות הראשונות, גם החוויה החדשה מרתקת, ואולי אף יותר, מכיוון חדש ושונה.