באוונה פאני ,הכוכבת של "בהרטי", דור שני בבוליווד, התוודעה לראשונה לישראלים בחופשות שלה בגואה, אז עוד לא תיארה לעצמה שאת התפקיד הגדול של חייה תגלם דווקא בהפקה ישראלית.
מפרגנת לסידהרתא
כאשר הביאו את נציגי התקשורת למפגש ראשון עם היוצרים, הנגנים, הזמרים והרקדנים של "בהרטי" העולה כעת על בימת המשכן לאמנויות הבמה, סיפרו המפיקים כי יותר מכל הטרידה אותם השאלה מי תגלם את התפקיד הראשי של בהרטי, החושפת בפני אהובה את שורשיו במסורת ובתרבות של הודו.
המבחנים בהודו כבר התקרבו לשלבי ההכרעה ואז, כאשר עדיין התלבטו בין הצעירות הרבות שהתמודדו על התפקיד, נכנסה לבמה צעירה אחת, ובעוד היא מתקדמת אל מרכז הבמה הם הבינו כי מצאו את מבוקשם.
זאת הייתה באוונה פאני, בת 23 מבומביי, שבימים הקרובים תעמוד למבחן החשוב ביותר בקריירה שלה, ותצטרך להצדיק את האמון שניתן בה. נפגשנו אתה בכפר מנחם, שם היא גרה בימים אלה יחד עם כמאה חברי הלהקה שהגיעו עמה, ועושה את החזרות האחרונות, אחרי ארבעה חודשי עבודה בהודו.
באוונה, שהחיוך הנעים אינו עוזב את פניה העדינות אפילו לרגע, הייתה מופתעת לשמוע על הצהרת המפיקים. "לא ידעתי את זה. המפיקים לא סיפרו לי על זה," היא מגיבה בצחוק קל של מבוכה. "סיפרו לכם, אבל לא לי".
על הפרויקט שבו היא מככבת שמעה כאשר הידיעות עליו התפרסמו בכל רחבי הודו ומאות שחקנים, רקדנים ואקרובטים התייצבו למבחנים. כשקראה את תוכן המופע התאהבה בתפקיד, ואמרה לעצמה "תעצמי את העיניים ותראי את התפקיד הזה, שעליו חלמת ואותו רצית כל חייך. ובאיזה שהוא מקום ידעתי שאם הם לא יבחרו בי זה ההפסד שלהם". והיא שוב צוחקת.
היא מפרגנת לכל שותפיה בהפקה, מרגישה נוח בחברתם, בטוחה בתמיכתם, "כי כולנו רוצים להצליח". מלים חמות במיוחד היא שומרת לפרטנר שלה המגלם את תפקיד סידהרתא, צעיר המתאהב בבהרטי. לדבריה "הוא רקדן מוכשר מאוד, ולמד הרבה, והוא עובד קשה, הרבה יותר ממני. יש לו דחף עצום".
על הסט של "גאנדי"
ישראל איננה בחזקת נעלם עבורה, מאחר שבמשך השנים פגשה בהודו ישראלים רבים, ובמיוחד בגואה, שבה בילתה חופשות רבות. מאז שהגיעה כבר ביקרה כמה פעמים בתל-אביב, ואף יצרה קשרים חברתיים שם. "האנשים חמימים מאוד שם, כמו בהודו. וגיליתי שבישראל אוהבים את הסרטים ההודיים ואת הודו, ומגלים כלפיי יחס אוהד מאוד. ואני כבר מרגישה שמתייחסים אלי כמעט כאל ישראלית".
היא החלה ללמוד בלט כשהייתה בת חמש. "הופעתי על במה כבר מגיל שש. זה היה במופע בלט קלאסי, במסגרת לימודיי, ומאז אני על הבמה והופעתי גם בסרטי בוליווד שונים, וסרטים בשפות שונות. כאשר אחזור להודו, אחרי שנתיים של הופעות בישראל ובאירופה, אמשיך לפתח את הקריירה שלי".
בשנים האחרונות צברה גם ניסיון כדוגמנית, וניצבה לקראת תחילת הקריירה שלה כשחקנית כאשר הגיעה אליה ההצעה לככב ב"בהרטי", והבינה שזאת ההזדמנות שלה.
אמה עקרת בית, אביה מפיק סרטים, יש לה אח ואחות, ובילדותה הסתובבה שנתיים על בימת ההסרטה של הסרט "גאנדי". האב מפיק סרטי עלילה כמו "סלאם בומביי" וסרטי תעודה. "למדתי איך הזרים עובדים, מה הסטנדרטים והדרישות שלהם, וזה עזר לי להשתלב מהר בהפקה הזאת".
רוקדת גם מחול מודרני
-מה את מעדיפה, את הבמה או את הקולנוע?
"את הבמה. היא לא תובענית. אני יכולה לישון מאחורי הקלעים. אבל כשניצבים לפני המצלמות צריך להיות מרוכז מאוד בהרבה פרטים מסביב. אני בטוחה שכך גם על הבמה, אבל בשבילי זה בא טבעי יותר שם, אולי בגלל שהתחלתי את דרכי כרקדנית, על במה".
- מה הביא אותך ללמוד בלט?
"זאת לא הייתה החלטה שלי. אבי החליט שאני צריכה ללמוד דברים שונים, כמו לשיר, לשחק, לצייר, לרקוד. אבל אני פיתחתי עניין בריקוד, וכשבגרתי החלטתי שזאת תהיה הקריירה שלי".
- האם יש בהודו קהל לבלט קלאסי?
"יש התעניינות רבה. אולי אין הרבה להקות מקומיות, אבל בהודו נערכים פסטיבלים בינלאומיים, וקהל רב נוהר אליהם".
- יש תפקיד מסוים שאת אוהבת במיוחד?
"אני אוהבת לרקוד. יהיה התפקיד אשר יהיה. אבל ודאי שמעת על קרישנה, אחד האלים שלנו בהודו. ואני רקדתי הרבה את התפקיד הזה, כי יש לנו הרבה יצירות של בלט קלאסי עליו ועל חייו, סוג של מחול רוחני מאוד. ומאוד הצלחתי בזה, למרות שזה תפקיד של גבר".
- ומה בדבר מחול מודרני?
"בחמש השנים האחרונות אני רוקדת מחול מודרני, בסגנון מרתה גראהם. יש לי מורה בהודו, טרנס לואיס, שהופיע ברחבי העולם במחול נוסח גרהאם, וגם מורה מלונדון, כך שבסך הכל אני שולטת גם בקלאסי וגם במודרני".
יש סצינות אינטימיות, אין נשיקות
- אמרו לנו שזאת הפעם הראשונה שאת מופיעה במחזמר...
"כבר הופעתי במחזמרים בעבר, אבל פעם ראשונה שאני מופיעה במופע גדול כל כך, על במה גדולה מאוד. אני לומדת הרבה. אני נדרשת כאן למאמץ רב במיוחד, כי מתוך 15 תמונות אני מופיעה, רוקדת, ב-13, ועלי להחליף תלבושות במהירות, לצאת מצד אחד של הבמה ולהיכנס מהצד האחר, זה מורכב מאוד. זה תובע ריכוז מוחלט, אנרגיה פיזית רבה, גם אנרגיה מנטלית. אבל בסופו של דבר זה לא באמת קשה לי. מתרגלים. כולם מתרגלים. ואני לא לחוצה".
- את אינך שרה בהפקה הזאת...
"נכון, כי זה היה תובע ממני מאמץ בלתי אפשרי בגלל קטעי המחול הרבים שאני משתתפת בהם. אולי אם היו עושים את זה בפלייבק הייתי יכולה גם לשיר, אבל לא בהופעה חיה".
- בדרך כלל בסרטים ההודיים אין נשיקות וסצינות אינטימיות. האם זה כך גם ב"בהרטי" שהוא סיפור על אהבה גדולה?
"לא. כאן יש סצינות אינטימיות. אין נשיקות, אבל יש הרבה יותר מזה".
- בשנתיים הבאות את תהיי מחוברת כליל לדמותה של בהרטי, לארצות חדשות, ללהקה גדולה. איך את רואה את עצמך בתהליך הזה? מה תעשי אחר כך?
"ה`אני` שלי יצטרך לחכות קצת. אני מאמינה שאגדל יחד עם ההפקה הזאת, ומה שיקרה אתה. אני אוהבת לטייל, להכיר את המקומות שאני מגיעה אליהם. חוץ מזה אני מתכוונת לבדוק מה עוד אני יכולה לעשות מבחינה מקצועית".
האם יש לך גם שאיפות לבנות קריירה בינלאומית, אולי בהוליווד?
"כשמתכננים, לא תמיד זה מתגשם. בחלומותיי הפרועים ביותר, או בסיוטים שלי, לא ציפיתי שאהיה כאן בישראל ואעשה את הדבר הגדול הזה. נדהמתי כשנבחרתי לתפקיד שרציתי בו, והפסקתי לחשוב על תכניות לעתיד. לאן שהזרם יישא אותי, לשם אגיע".
מועדי מופעים
צלילי הבהרטי – אייל סלע פינת גורדון
הגרסה ההודית ל"ריברדאנס"
11/09/2005
:תאריך יצירה
|