החתונה – בקצב סוחף
 
אחרי המפגש הישראלי-יפני של המופע שפתח את אירועי "לילות השמש העולה" הגיע תורם של היפנים להתייצב לבדם על במת מרכז סוזן דלל. כפי שנראה מחיבור הנאמר בשתי התכניות דווקא בראשונה הייתה המסורת היפנית בשליטה ובהשפעה על הישראלים כ"נציגי המחול המערבי".
 
בערב השני לעומת זאת נראה היה שהמסורת איננה מחזיקה את היוצרים בכבליה והם מרשים לעצמם ולרקדניהם חירות תנועה "מערבית", לכאורה, אם גם בלי להיראות כחיקוי או העתקה. השפעה איננה מילה מגונה בהקשר של יצירה אמנותית וככזו היא הניבה בערב הזה תוצאות מעניינות.
 
היצירה שפתחה את המופע הייתה "החתונה" של הכוראוגרפית און יאמאדה לצלילי קנטטת "החתונה" של איגור סטרווינסקי, שהושמעה בביצוע שהוקלט ב-1955 על ידי קבוצת הפולקלור הרוסית "אנסמבל פוקרובסקי". המעניין הוא שברגעים רבים השירה במקצביה הגואים ובמצלול המיוחד שלה נשמעה "יפנית".
 
צמד הרקדנים, יאמאדה בעצמה ולון קאווי, הגישו סיפור רב תמונות של אירועי חתונה, ומעת לעת ניתן היה לאבחן את הדמויות שהם גילמו, החל מהזוג המאושר, בואכה ההורים והאורחים, וכלה ב"עתיד", ורוד או קודר שצפוי להם לאחר תום השירה והמחולות.
 
מה שייחד את הביצוע שלהם היו הקצב האנרגטי הסוחף, ותנועה מתמדת כמעט ללא עצירה, שנמצאו בה שברירים של סגנונות תנועה המוכרים או המזכירים זרמים בתרבות המחול המערבית.
 
השניים הגישו ביצוע מושלם בתיאום ביניהם ועוצר נשימה בתצוגה מרתקת של יכולותיהם הפיזיות המוגזמות והבלתי מוגבלות. האקורדים המסיימים של היצירה היו אנחת הרווחה והרגיעה שהתחלפה מיד בתשואות סוערות. 
 


החתונה (מקור: אתר מרכז סוזן דלל)




סאמון – בוטו מזורז
 
לאחר הפסקה קצרה הועלה הדואט "סאמון", ביטוי המתאר את "הטרוף שנשחק עם קצב הגלים", בכוראוגרפיה מעניינת של נוריהיטו אישי שהגיע למחול מריקודי רחוב והיפ הופ שזיכו אותו בפרסים רבים בתחרויות בינלאומיות. כוכבו זרח גם בטלוויזיה, ולפני שמונה שנים החל ללמוד מחול מודרני, וכעבור שנה הצטרף ללהקה הנודעת "סנג'אי ג'וקו"  והתפתח בתחום ה"בוטו", סגנון המחול היפני המסורתי.
 
צירוף כל מרכיבי ההתבוננות האמנותית של אישי ניכרו ביצירה ובעיקר בהארה שלו על סגנון הבוטו, שחוזקה מאוד על ידי התאורה הנפלאה של יעקב ברסי (גם ביצירה הראשונה). שני כתמי אור נפרדים בהתחלה, שגופי הרקדנים נעו בתוכם פנימה והחוצה, כשתוויהם מודגשים נחבאים. השניים חשופים כמעט כליל, למעט בגד תחתון שחור, רשת שחורה המסה את פניהם, וצביעה שחורה של זרועותיהם וירכיהם.
 
בהמשך יצר להם ברסי מסגרת אור מרובעת, צלעותיה רחבות, כשבילים שבהם פסעו או התקדמו, זה מול זו, היא לקראתו, או בהתרחקות, ובחלק האחרון עם תאורה "טבעית יותר" שבהדרגה נחלשה ושבה והתלקחה באור אדום.
 
היו שם מלכתחילה סממנים מוכרים של אמנות הבוטו, אך אישי והרקדנית יוקו קויקי החליקו אותם בתנועתם המדויקת אל תוככי מודרנה חיצונית, שהעניקה למסורתי חיוניות התואמת יותר את הדור הנוכחי של חיים אורבניים סואנים,  שברגעים מסוימים נראו כאורותיהם  של מכוניות הנעות בכבישים בעצלתיים של פקקי-תנועה שמוקרנים במהירויות מוגברות.




החתונה (מקור: אתר מרכז סוזן דלל)




לצערי לא אוכל לצפות במופעים הבאים של "לילות השמש העולה" אך אני רשאי להאמין שגם הם ייטיבו לבטא את המחול היפני בן זמננו. 

לרכישת כרטיסים - הזוכים

לרכישת כרטיסים - חמישה בתים