פסטיבלים - לה טרוויאטה – זוהרת גם בלי תפאורה

פתיחת העונה בתזמורת הפילהרמונית מביאה משב רוח אופראי עם זמרת צעירה ונפלאה שכובשת את האוזן ואת הלב ועם זובין מהטה, שמעצב חוויה מהמוזיקה של ורדי.

ממסיבת רעים למסיבת רעים

אין זה סוד שהאופרה "לה טרוויאטה" היא בין הפופולריות ביותר במכלול היצירות של ג`וזפה ורדי. יש בה שלושה תפקידים נפלאים שדורשים כישרון זמרה וכישרון הבעה ברמה הגבוהה ביותר, ויש לה מוזיקה שקופה מאוד שדומה מאוד לאקוורלים.

"לה טרוויאטה" היא גם אופרה של תיאטרליות ברורה מאוד, עם מבנה דרמטי מובהק. במערכה הראשונה, במהלך מסיבת רעים, מתלקחת אהבתם של ויולטה, נערת הליווי הפריזאית הנודעת, ואלפרדו, בן הכפר הנאיבי. במערכה השנייה, כעבור שלושה חודשים, העניינים מסתבכים מבחינה כלכלית ועוד יותר כאשר אביו של אלפרדו מצליח לשכנע את ויולטה לוותר על אהבתה הגדולה לבנו, כדי שאחותו תוכל להינשא כמתוכנן.

במערכה השלישית אנו שוב במסיבת רעים, אלא שהפעם אלפרדו, שאינו יודע למה ויולטה זרקה אותו, משפיל אותה בפומבי. המערכה הרביעית מקבילה למערכה השנייה, אלא שהפעם ויולטה גוססת, ואלפרדו הנאיבי ממהר לבקש את סליחתה ולהבטיח לה את אהבתו. מאוחר מדי. ויולטה שוב עוזבת אותו, אך הפעם היא מתה בזרועותיו.

חום ועדינות פיוטית

בהעדר תפאורה ובימוי, נראה כי המבנה ואפילו רמתו הסבירה של הטקסט עוברים טוב יותר, מה גם שעל דוכן המנצחים ניצב זובין מהטה שיודע להפיק מאופרות את מלוא הקסם וההוד שיש בהן. הפעם, עם המוזיקה המוכרת כל כך של ורדי, שאין כמעט מי שלא מהמהם אותה לעצמו תוך כדי שמיעה, מצליח מהטה לעשות גם יש מאין.

בשתי ידיו, ולעתים גם בהבעת פניו שנגלית כאשר הוא פונה ימינה או שמאלה לעבר קבוצות הנגנים שבשני צדי הבמה, מהטה מפסל את העלילה ואת הדמויות, את מצבי הרוח המשתנים, את האהבה והאושר, את הכאב ואת הייסורים, את האכזבה ואת המחילה.

הוא מפיק מנגני התזמורת צלילים יפים, חמים מאוד (למעט אולי כאשר צלילי הטובה חרקו בעוצמה מוגזמת בסוף החלק הראשון), ובחלק השני הוא מצליח לגעת בעצב החשוף ביותר בעדינות פיוטית.

כך גם שירתם של זמרי הפילהרמוניה, שלמרות גודל מקהלתם הניבו מצלולים אינטימיים גם על הבמה וגם בקטעים ששרו מאחורי הקלעים.

בקרוב גם באופרה הישראלית

את תפקיד ויולטה שרה בקול יפה ובמוזיקליות רבה אניה הרטרוס. היא ידעה לעצב בקולה את מצביה השונים של ויולטה, ובמשחק מינימליסטי מדויק ותואם למוזיקה גילמה את הייאוש והתקווה, את הכאב ואת ההקרבה, ולבסוף את הדעיכה עד מוות.

מרק הרווייה מקנדה שר את תפקיד אלפרדו בטנור צעיר מאוד, ולמרות שבכמה צלילים נמוכים נשמע עיוות מסוים בקולו, הוא שמר על הקו המלודי ואף העשיר אותו בהבעה רבת גוונים.

זמר הבריטון מפולין אנדז`יי דובר עשה את הצפוי וכבש את הקהל בדמות אביו של אלפרדו, למרות שהוא עדיין צעיר לתפקיד הזה. יש לו קול יפה שזורם היטב יחד עם המוזיקה.

יחד עם שלושת הזמרים האורחים הופיעו גם הזמרים מישראל, פליקס ליבשיץ, סורין סמיליאן, יבגני נז`ינץ ונח בריגר, וכן ברכה קול מריה קבלסקי.

ואם בכל זאת נבקש לראות את האופרה הזאת במלוא תפארתה הבימתית – ובנוסח של זפירלי - נצטרך להמתין עד פתיחת העונה הבאה של האופרה הישראלית. מה לעשות. תיאום בין מוסדות תרבות זה כנראה מצרך נדיר.

לפרטים נוספים