המחזה לשניים שהיה לסרט מצליח חוזר לבמה בבית ליסין עם שני שחקנים שנולדו לתפקידיהם
הדיאלוג מפתח להצלחה
הנוסחה של העלילה ישנה נושנה וכנראה שגם לא תזדקן, והמחזאי המבריק ווילי ראסל שכתב את המחזה ב-1980 ידע זאת. כאנגלי משכיל הוא כמובן הכיר היטב את "פיגמליון", הגרסה של ג'ורג' ברנרד שו לסיפור המיתולוגי על הפַּסל שהתאהב בגלתיאה, הפֶסל שיצר.
ראסל כמו שו, ובהשראתו, בוחן את התהליך הפנימי של ריטה היוצאת לדרך ההגדרה העצמית שלה. אך שלא כאלייזה של היגינס, המבקשת את הכלים שיאפשרו לה לשדרג את מעמדה החברתי, ריטה של ראסל מתחילה את סדרת החינוך שלה כשהיא כבר באותו מעמד, יש לה מספרה מצליחה, והיא בולעת ספרים.
היא נשואה אך עדיין איננה מוכנה ללדת. קודם לכך היא מבקשת להשכיל, ולהתוודע מקרוב אל עולם הספרות, להבין ולא רק לקרוא בלי הכרה.
הפרופסור שמלמד אותה באי-רצון במסגרת האוניברסיטה הפתוחה מתאהב בה. בין אם ריטה עיוורת לכך או מתעלמת מזה היא בכל מקרה נאמנה לבעלה אכול הקנאה והחשדות ביחס לקשר בינהם. (ראסל ירחיב את הנושא של אישה שנישואיה עולים על שרטון במונודרמה "שירלי ולנטיין" שתועלה כעבור שש שנים).
לחנך את ריטה (צילום: דניאל קמינסקי)
כמחזה לשניים, ב-14 מפגשים לאורכה של שנת לימודים, הדיאלוג הוא המסד והטפחות גם יחד לשני התפקידים, וראסל בחר להטיל את כובד המשקל על כתפיה של ריטה, בעוד הפרופסור המכור לוויסקי נענה לה בדרכו, כמורה אך גם כגבר הרואה אותה ואת אישיותה ופוחד מהשינוי שהיא מחוללת בעצמה וכמובן גם בו.
את המחזה החכם והטקסטים השנונים שבו תרגם נפלא יוסף אל-דרור, ובמיוחד הוא הצליח להעביר את המידע ואת התוכן של הספרות והשירה האנגלית שבהם מטפלים ריטה והפרופסור, כמעט בכל פגישה ביניהם.
קונצרט של שני כוכבים
רוני פינקוביץ' ביים בקלילות טובה את ההצגה המתנהלת בלשכתו עמוסת הספרים של הפרופסור כקונצרט של שני כוכבים גדולים שאינם מתחרים זה בזה אלא להפך, תומכים ונתמכים, עם הרבה דקויות משחק ורגישות. אנה זיו עיצבה את לשכת הפרופסור, אורן דר עיצב את התלבושות, קרן גרנק האירה ורן בגנו סיפק את הרומנטיקה במוזיקה.
רמי הויברגר הוא פרנק ובמשחק שיש בו צניעות וטבעיות הוא מעצב נפלא את המשיכה וההתאהבות בריטה, המתעוררות בו כמעט ברגע הראשון של הופעתה בלשכתו, ואחר כך את הפחד לאבד אותה על מזבח הישגיה, כתלמידה ובעיקר כאישה המגלה את חירות המחשבה ואת הערך העצמי שלה.
לחנך את ריטה (צילום: דניאל קמינסקי)
ובעיקר הוא פרטנר נפלא למשחקה הכובש של מגי אזרזר בתפקיד ריטה. כאשר היא פורצת למשרדו בתמונה הראשונה וסוקרת במרץ את החדר ואת מה שיש בו או מגלה מבעד לחלון מה יש מחוצה לו, היא גם פורצת ככוכב זוהר לתאטרון הרפרטוארי, לראשונה מאז סיימה לפני ארבע שנים את לימודיה בסטודיו של ניסן נתיב, וחושפת כישרון משחק שופע וכריזמה בימתית.
שליטתה של אזרזר באשדות הטקסט של תפקידה היא מקור לא אכזב להנאת הצופים, כמו משפט בודד, או שתים-שלוש מילים בפיו של הויברגר. אך היא איננה כפטפטנית אחוזת דיבוק אלא כמי שיודעת מה היא רוצה להגיד, ומבעדו גם לבטא את אישיותה. גם היא וגם הויברגר מגלים גוונים חדשים ושונים בטקסטים שלהם ככל שראסל מחדד אותם בהדרגה לקראת הסיום שאין בו מילה אחת מיותרת.
ובמשפט קצר אחד – השניים מבטיחים לכם הנאה מלאה בהצגה המצוינת הזאת של בית ליסין.
לרכישת כרטיסים
18/11/2014
:תאריך יצירה
|