חוויה דרמטית מוזיקלית
 
הוא עוד רצה ליצור משהו. ציוני בלשד חיותו, נושא תגי גבורה ומנהיגות, ילד מגודל, הלקוני המושלם. אלה רק מעט מהתיאורים האפשריים והלא ממצים של רפאל איתן – רפול - לוחם ומצביא, חבר כנסת ובעל חזון שעבר דרך ארוכה מתל עדשים עד שהגיע אל המזח בנמל אשדוד ושם ביום סערה אחד לקח אותו הים אל חיקו.
 
עשר שנים עברו מאז אותו יום סוער והזירה הבינתחומית מירושלים בחרה ביצירתם הקסומה של יונתן לוי ונועם ענבר להיות אזכרה ייחודית לדמותו ולאישיותו של האיש שאנו זוכרים לו את מעשיו ואת סממניו ורק מעט מבינים לנפשו, למכאוביו, לאהבותיו ולסיוטיו. אבל זה איננו מחזה ביוגרפי, אם כי הוא בהחלט ביוגרפיה, ומקורית בכל רגעיה.
 
יונתן לוי כבר כבש את תשומת הלב ביצירתו הפרובוקטיבית "סדאם חוסיין" שמאז זכייתה בפסטיבל עכו 2011 איננה חדלה לנוע בדרכים בארץ ובחו"ל, ונועם ענבר מוכר בסולן להקת  "הבילויים". עתה, בהליכתם המשותפת אל השורשי הישראלי, הם מציעים חוויה דרמטית מוזיקלית שכל כולה שירה צרופה.
 
התחושה של מיוחד ואחר ומהפנט נוצרה כבר ברגעיה הראשונים של היצירה, כשהיא והקהל עדיין שרויים בעלטת-תאורה שעיצב עומר שיזף, ולפני שקרני האור שלו האירו והבהירו את תמונת הים המקורית שנוצרה באמצעות מקהלה, שתשיר ותדבר את שירת הים, אופראית ומקצבית, ותתחיל את הדיאלוג שלה עם האיש, הבא ומתייצב על שרפרף – זרועותיו על חזהו.


"רפול והים" , צילום: Different View 

מנשה נוי ומקהלת הים
 
18 תמונות מעבירות את סיפורו של רפול, את הטרגדיות של חייו, את סיוטי לילותיו, את הלב הרוטט בתוך החזה המוצק באמצעות הים במימדיו האנושיים של המקהלה. נועם ענבר עם האורגן ו-12 נשים וגברים, רקדנים, מוזיקאים ושחקנים, בתלבושות גדולות ומיוחדות, כמעט פגאניות,  שעיצבו לוי וקרן נחושתן, מצוירות בדיגומים שונים.
 
מצוינים בישירות ליטופיהם או טפיחותיהם ומכותיהם ששת גלי הים הסולניים: מיכל פאולינה, כעפרה, אשתו השניה ואלמנתו של רפול; ניר שאולוף כסבתו במסכה מאיימת שעיצב שגיא אזולאי,  וכשר הים; ארי טפרברג במסכת אצות ים כחייל מת; אמיר פרג'ון כיורם, השני מבניו המתים של רפול; ונטע נדב כמראיינת ב"שחזור" אחד הראיונות שרפול נאות להעניק.

יחד אתם וכגוף אחד, מיכל אופנהיים, נעמה אלטמן, אבשלום אריאל, תומר דמסקי, אילאיל לב כנען , תמר לינדר, נטע נדב, רות סגן-כהן ויאיר פולישוק.
 
ומנגד: מנשה נוי , המגלם ברגישות מיוחדת את דמותו של רפול. נוי מצליח לחדור אל המיתוס של רפול בלקוניות המדויקת של כל מילה, בתנועתו השקטה, בעמידתו הזקופה, בכובעו הכחול, בסיכול זרועותיו על חזהו המוצק, ובעיקר במבט עיניו למרחוק. מתמונה לתמונה נוי צובר לתוכו את האישיות שהוא מגלם, ופורק אותה כמשא היסטורי גדול ממדים, אבל של איש אחד. יחיד. מיוחד.




רפול והים (צילום: זווית אחרת)




לוי וענבר לא באו להלל את רפול ולא לספוד לו, אך כגלי הסערה שלקחה אותו אל מעמקי הים, גם הם הצליחו לפתות את האגדתי והעצום להתמסר לגלי הפיוט והמוזיקה שלהם, עד שהמסכה והמסך יורדים על דמות חדשה.
 
ובסיכום קצר: "רפול והים" היא חוויה דרמטית מוזיקלית שכדאי מאוד לראות ולהיכנע לקסמה.