נעמי יואלי שבה ויוצרת במקוריות והומור דמות אישה מרתקת ממסכת חייה
ועדיין לא סיפרתי הכל
באמצע השורה השלישית באמפי האינטימי של תאטרון תמונע ישבה הפסלת אגי יואלי, אישה צנומה, פניה כשדה חרוש תלמים של עשרות שנות חיים וחוויות שעליהם סיפרה לבני משפחתה ולידידיה, אם כי בסיכומו של דבר, כדבריה, ״אני עוד לא סיפרתי כלום״. היא ישבה שם מוקפת בני משפחה וחברים וצפתה בהנאה ניכרת בנעמי יואלי, אקס כלתה החורגת, המספרת-מתעדת פרקים מחייה של החמות החורגת לשעבר.
אגי יואלי היא פסלת בחימר, בעלת שם עולמי, שנולדה בין שתי מלחמות עולם במאה הקודמת סמוך לגבול צ’כוסלובקיה-הונגריה. כשפרצה מלחמת העולם השנייה כבר הייתה אגי נשואה ואף הצליחה ללמוד באקדמיה לאמנות דקורטיבית בבודפשט, תוך כדי האירועים שבמהלכם שרדה את השואה. לאחר המלחמה למדה פיסול באקדמיה לאמנויות יפות בפראג והשתלמה בלימודים מתקדמים בשטוקהולם.
שבוע לפני החלטת החלוקה בכ״ט בנובמבר 1947 עלתה לארץ, נבהלה מהכיעור של תל אביב וחישבה לעזוב, אלא שהריקודים והשמחה שפרצו בעיר עם היוודע תוצאות ההצבעה באו״ם שכנעו אותה להישאר. בהמשך גם התגייסה לצה״ל.
לימים נוצר הקשר המשפחתי - לשנים ספורות - בין אגי לנעמי, כאשר זו נישאה לבנה החורג מנישואיה השניים לפנחס יואלי. צירוף מקרים נדיר הביא לכך ששם המשפחה יואלי הוא גם שם משפחתה המקורי של נעמי. הקשר בין השתיים נמשך והתהדק גם אחרי פירוק החבילה המשפחתית, ולאחר שכבר העלתה על במה בעבר את דמותה של דודתה פרידה, הגיעה גם תורה של אגי יואלי לזכות במחוות אמנות מרתקת.
אקס חמותי החורגת (צילום: אורי רובינשטיין)
אורחים מהקהל פותחים מגירות
וכך בצד הבמה, על בימה זעירה, מול מיקרופון, ניצבת נעמי יואלי ובמיני סטנד-אפים מקסימים ומשעשעים היא מחברת בין סיפורי חייה של אגי, שאותם ליקטה לאורך ארבעה עשורים, כשהיא, כעדותה, שותה אותם בצמא כל שבת בבוקר, על קפה ועוגה. ה״אקס״ לא מחק את הקשר המיוחד ביניהן ונעמי אספה סיפור לסיפור, אנקדוטה וחוויה, תיעדה אותם והחליטה שהגיעה השעה לעשות מופע קצר, אפילו אם רק כטעימה מהשפע שצברה.
והיא עושה זאת בגילום משוכנע ומשכנע של אגי ובשיתוף עם אורחים מהקהל שמתנדבים להצטרף אליה ליד השולחן, לבחור בהגרלה איזו מגירה שבו תיפתח ומה יהיו הקו הסיפורי והאביזרים שיישלפו ממנה. ותמיד הפרטים מדויקים, ותמיד נימת ההומור הדק ששתיהן ניחנו בו מציצה מתוכם, גם כאשר הדברים נוגעים לאירועים הכואבים וכמובן ברגעים הלא ייאמנו של שיגרה, של הישרדות, ושל התמכרות לחיים ולתקווה. וכרגיל באירועיה של נעמי יואלי גם הפעם יש קינוח, ממתכוניה של אגי.
הזירה הבין תחומית היא המעלה את האירוע - וכך צריך לתאר אותו אם בוחרים לעשות זאת במילה אחת - ולצדה של נעמי יואלי ניצבו שותפים ותיקים וחדשים: הדס אפרת, מעצב החלל והאביזרים המיניאטוריים הנפלאים; רוני נעים שהתקין שולחן דמוי רולטה עם מגירות הצופנות בתוכן פרקים מחייה של אגי; יוסי מר חיים שכתב את המוזיקה המלווה את הזיכרונות המילוליים והמתוארים; אורי רובינשטיין, שלבד מצילומיו המעטרים את הכתבה, יצר תאורה עדינה הממקדת את תשומת הלב בפרטים הקטנים ביותר על הבמה.
אליהם יש להוסיף תרומה חשובה של אורי יואלי בתיעוד ועריכת הווידאו, של יואב בצלאל שעיבד צילומים, ושל דני קסטנבאום אשר על הסאונד. ובמיוחד דניאל כהן לוי בפיתוח רעיונות וניהול הצגה, ומרית בן ישראל שפקחה עין שלישית על המכלול.
אקס חמותי החורגת (צילום: אורי רובינשטיין)
בסיכומו של דבר ראוי להדגיש כי ״אקס חמותי החורגת״ הוא יצירה מרתקת בכל פניה, והיא מעניקה לצופים בה חוויה כפולה ומיוחדת: האחת היא זו של אמנות הבמה, שבה נעמי יואלי עושה נפלאות, והאחרת היא זו של הסיפור התיעודי המרגש שהיא מביאה מפי אגי יואלי, אמנית הסיפור, ועדה מקורית למה שאירע, ועדיין לא סיפרה הכל. אל תחמיצו.
19/04/2015
:תאריך יצירה
|