השחקנית אולה שצ`ור מפיקה מגרונה צלילים נדירים מבאס עד סופרן במופע שכולו ג`אז אישי מטרף חושים בקפה תיאטרון של הקאמרי.
צירוף מנצח
ראיתי את השחקנית הצעירה אולה שצ`ור לראשונה בהצגת "מעיין הכבשים" שביים אילן רונן בתיאטרון הקאמרי. זה היה לפני שלוש שנים וחצי, תפקיד ראשון בתיאטרון אחרי גמר לימודיה בבית צבי. תפקידי הבנות לאמהות קשות ב"אמא קוראז`,"עיר הנפט", "קוויאר ועדשים" ו"ביבר הזכוכית" שגילמה אחר כך אישרו את התחושה הכללית שמדובר בשחקנית בעלת איכויות נדירות.
אחד הנכסים שלה, מסתבר, הוא הקול החבוי אי-שם במעמקי גרונה. זה אולי צפוי למדי כשמדובר בשחקנית, אבל לא פחות מחיוני כשמדובר במי שמעמידה עצמה בערב שכל כולו זמרה, ובמיוחד בג`אז שבו הקול הוא הכלי שבאמצעותו המבצע יוצר מצבים נפשיים, אווירה, והרבה תאווה.
אם בתיאטרון אולה שצ`ור עדיין בתחילת הדרך, מתברר כי בתחום הג`אז היא ותיקה, וכבר עשר שנים היא מופיעה בהרכב ששמו TWISTED יחד עם נגן הגיטרה ז`קה פיסק. המופע שלהם, כפי שהוא מועלה עתה גם בקפה תיאטרון של הקאמרי מגלה כי יש לה נתוני קול ומוזיקליות שיחד עם כשרון המשחק יוצרים צירוף מנצח.
צרודה כלואי ארמסטרונג, זכה כפיצג`רלד
שצ`ור מנסה לצעוד בעקבותיהן של הזמרות הגדולות של הג`אז שקשה לטעות ביכולת ההבעה ובאיכות הקול המיוחדת להן תוך שניים שלושה צלילים. זאת אלה, זאת בילי, לא, זאת דיאנה, והנה הנה, תשמעו מה קליאו ליין עושה שם.
הג`אז חוגג כאשר אולה שצ`ור פותחת את הערב בקול עמוק, לוהט מאוד. אחר כך היא מרחפת בין האוקטבות עד שהיא ממריאה אל הסופרן הגבוה הקולח בטבעיות. היא משתעשעת בתעלולי הקול הגמיש שלה, עולה ויורדת, צרודה כלואי ארמסטרונג, זכה כפיצג`רלד, מעושנת כהולידיי, ואפילו מתחרמנת כמרילין מונרו.
המופע כולל קטעים מוכרים, שנשלפו מארכיון כל הזמנים של הג`אז, ושצ`ור מוצאת בכל אחד מהם קו ייחודי לביטוי ובמינון נכון של רגש ושל הומור. פיסק עוקב אחריה, דרוך כמו הקהל, ודוחף אותה בנגינתו הוירטואוזית, מוסיף פה ושם את קולו, מדהיר אותה והיא שועטת קדימה, משועשעת ומשתעשעת, מתחרה בעצמה ומעניקה במשחק עדין משמעויות והארות לכל קטע.
קפה תיאטרון בקאמרי אולי איננו המקום האידיאלי למופע כזה – אין שם לא בירה ולא ענני עשן- אבל שצ`ור ופיסק יצרו בו אווירה חמה, של ג`אז קסום במיטבו.
לפרטים נוספים
01/12/2005
:תאריך יצירה
|