|
|
|
 התנועה נחלקת לכוראוגרפיה טבעית המייצגת אולי את המצב הנפשי הרגוע ולכוראוגרפיה מכנית-רובוטית המייצגת את ההפרעה. המעבר בין שני סוגי התנועה יוצר את המתח הפנימי וכך גם המעבר מתנועה אנסמבלית מדויקת מאוד לתנועה סולנית מרגשת"
|
|
|
|
|
שרון אייל וגיא בכר ולהקת L-E-V ביצירה מתעתעת שמוצאה משיר על הפרעה טורדנית
יצירה קודרת
בהודעה לעיתונות על היצירה החדשה של שרון אייל וגיא בכר OCD LOVE כותבת אייל כי "הרבה מההשראה ליצירה הגיעה מהטקסט OCD של Neil Hilborn. הטקסט הזה הוא חזק עבורי, כי אני מרגישה שהוא משקף אותי. לא יכולתי להפסיק לקרוא אותו. בשבילי זה היה כבר כוראוגרפיה או תבנית שאתה יכול לצקת לתוכה את ההשראה שלך, את עצמך".
כשראיתי את היצירה האפלה שלהם, שמתנהלת תחת צל המוזיקה הרוגשת באשדות מטלטלים שיוצר אורי ליכטיק כ-DJ חי ממרומי האולם של מחסן 2 בנמל יפו, לא ידעתי מי זה ניל הילבורן וגם לא מה זה OCD וברור שלא הכרתי את הטקסט. מה שראיתי על הבמה היה מרתק כשלעצמו, עם סממנים מוכרים משפת התנועה של אייל ובכר ובביצוע מושלם של אנסמבל הרקדנים שלהם.
לפי ההודעה התלבושות - וריאציות בשחור - נוצרו בשיתוף פעולה מיוחד בין בכר, אייל והמעצבת אודליה ארנולד, בדיאלוג עם שני רקדנים מהלהקה, גון בירן ורבקה הייטינג. את החזות הכללית האפלה, שהמבצעים נבלעים בתוכה, יצרה תאורה מכושפת של טיירו דרייפוס הצרפתי.
בהעדר דף תכנייה והבהרות, כולל שמות היוצרים הנ״ל והמבצעים המוכרים מעבודות קודמות - הייטינג, לאתרן, בירן, לאו לרוס, קרן לורייה פרדס ומריקו קאקיזקי- ביליתי את השעות הבאות בתחקיר קטן שהבהיר לי את פשר דבריה של שרון, ובמידה מסוימת את היצירה שהבכורה העולמית שלה עלתה במסגרת בינלאומית לפני שלושה חודשים בפסטיבל המחול של שטוטגרט, ומיד אחר כך בהולנד ובגרמניה, ועתה בבכורה ישראלית.
OCD LOVE (צילום: רגינה ברוקה)
בוויקיפדיה גיליתי כי המונח OCD הוא ראשי תיבות של Obsessive Compulsive Disorder - הפרעה נפשית ששמה העברי שם הרשמי הוא "הפרעה טֵירדונית כפייתית" ("טירדון" הוא התרגום הרשמי ל"אובססיה"), אולם בציבור מקובל הרבה יותר השם "טורדנות כפייתית” והיא מתאפיינת במחשבות פולשניות וטורדניות, וכן בביצוע פעולות טקסיות שוב ושוב במטרה לגרש את המחשבות הבלתי-רציונליות.
ברשת גיליתי גם כי ניל הילבורן הוא סופר ומשורר אמריקאי צעיר שהשיר שלו הנושא את הכותרת OCD הפך להיות ויראלי ברשת בזכות קליפ ביוטיוב בו הוא עצמו קורא אותו בהופעה מול קהל נלהב ממחוותיו ומהטקסט המתאר יחסי אהבה המוטרדים בשל ההפרעה הנפשית הזאת.
כמו אבן בחזה
יצירתם של אייל ובכר היא אפוא ״סיפור על אהבה בהפרעה״ וככזו היא נעה בין הטיפות של מהלכים קיצוניים, מטעים ומתעתעים. היא נפתחת בסולו מרשים של הייטינג הנראית כמנסה לעוף, לזנק ממציאות כובלת. הילוך אטי, פרישת זרועות כציפור, ברכיים כפופות. לאתרן מצטרף וחג סביבה שלוש פעמים, בלי להתייחס ונעלם אל הקלעים החשוכים. מהם ייכנסו ובהם ייעלמו בהמשך ארבעת הרקדנים האחרים והטיפול הקבוצתי בהרכבים שונים יוצא לדרך.
התנועה נחלקת לכוראוגרפיה טבעית המייצגת אולי את המצב הנפשי הרגוע ולכוראוגרפיה מכנית-רובוטית המייצגת את ההפרעה. המעבר בין שני סוגי התנועה יוצר את המתח הפנימי וכך גם המעבר מתנועה אנסמבלית מדויקת מאוד לתנועה סולנית מרגשת.
באלה ובאלה לאתרן מבריק במחוות הזעירות ביותר של אצבעותיו, פניו, וזוויות התנועה המרתקות שלו, בירן יוצר דימוי אנדרוגיני בתלבושת ייחודית החושפת את אחוריו, לאו לרוס יוצר כוחניות מאיימת, הייטינג, פרס וקאקיזקי מביאות בתנועתן המרחפת את הרוך הנדרש, המחפש את המענה למועקה.
דאג לאתרן, OCD LOVE (צילום: רגינה ברוקה)
אך קטעי היחד של האנסמבל הם הלב הפועם חזק של מערכת היחסים הפנימית, ושל היצירה כולה, ובהם באה לביטוי התחושה שאייל מתארת באותה הודעה ובאתר של הלהקה כ״פעם הראשונה שלב היצירה היה בראשי בצורה כל כך פיגורטיבית לפני שבכלל התחלנו לעבוד… זה לא בא ממקום שאני רוצה לעשות משהו עצוב, אבל משהו שאני צריכה להוציא ממני, כמו אבן אפלה שיושבת לי בחזה".
ובכל זאת, בתום 55 הדקות של יצירתם החדשה של שרון אייל וגיא בכר נותרה על כנה התחושה שהם יוצקים כאב אישי לשפת התנועה שלהם. לא כסיפור אהבה על אדמת טרשים אלא כחוויה אנושית שהמחול הוא הטקסט המקורי שלה.
22/10/2015
:תאריך יצירה
|