מתעלק על התאטרון

התאטרון הוא נושא מוכר במחזאות העולמית והישראלית ואין בכך כדי להמעיט מתפקידו במחזה "מת על החיים" של רוני נוימן איש באר שבע, חזאי מזג אוויר במקצועו ומגיש פינה הומוריסטית ברדיו דרום, שכבר כתב רומן אחד וכמה מחזות שלו הועלו או הוקראו במסגרות שונות, אך לא על במות מרכזיות.

השחקן-במאי שלום שמואלוב קרא והתלהב, בעיקר מהרעיון שהמחזה מטפל בנושא דרמטי כואב , הלא הוא מוסד הביקורת, וליתר דיוק מבקרי התאטרון שלדבריו בדף התכנייה הם "מצחיקים מעצם היותם. הרצינות שלהם, כובד הראש, החשיבות העצמית והנטייה להתפלסף הן תכונות שמאפיינו את הדמויות הקומיות המלומדות מאז ומעולם".

נציגם עלי אדמות של מבקרי התיאטרון במחזה הוא דב שוורץ, היפוכונדר שמניח כי ימות כשימלאו לו ארבעים שנה, בעוד יומיים, ממש כמו אביו וסבו לפניו. המוות יאה לו, במיוחד לאור העובדה שהוא משווה את מותו לגוויעתו של התאטרון, אם לסמוך על הדמות שהמחזאי והבמאי עיצבו.

העניין הזה מאפשר להם להתעלק חופשי על עולם התאטרון הישראלי, על חברים כמו ששון גבאי שנכח בבכורה החגיגית השבוע, או יונה אליאן-קשת שלא הייתה אתנו בהזדמנות הזאת, להפגין ידע בסיסי והומור טוב לב בדרך כלל. תכונות שמפגין דווקא אותו מבקר, שבניגוד לדברי הבמאי, הוא יצור חביב ולא מסוכן וקל מאוד לאלף אותו. וגם לביים אותו כשצריך.


מת על החיים (צילום: אורי רובינשטיין)

קברים ועינוגים אחרים

את משימת הקודש הזאת עושות אמו תאבת החיים, במשחקה המשובב של פזית ירון-מינקובסקי, ומלכה וייס, צעירה שמוכרת חלקות קבר, בגילומה הנמרץ-נחרץ של דורין מנדל. שוורץ מגיע אליה בעקבות מפגש מפתיע בבית העלמין עם ״מת״ שיפתח קמינר מגלם באופן אלגנטי עם סיגר ומוחיטו.

אפשר לומר שזה מפגש חשוב לעניין אובססיית המוות של שוורץ, אפילו גורלי, שמלמד אותו הלכות קבורה ומשגר אותו, כמו אמו, לעינוגים אחרים שמסיטים את המבקר מהיפוכונדריה להיסטריה נוכח סיכוי שבכל זאת יחיה ואפילו טוב. מי שמרוויח מזה הוא הקהל שמקבל את שוורץ במשחקו הקומי לעילא של יובל סגל, שחקן הקאמרי בדרך כלל, וכמובן גם בכמה סדרות טלוויזיה.

לצד שמואלוב, שביים את שחקניו בנדיבות משועשעת, בכיף, כעדותו, ב״קיץ מצחיק ומהנה עד מאוד״ השתתפו בהעלאת ההצגה מעצבי התפאורה מיכל פרידמן ודניאל בלנקט, מעצבת התלבושות דלית ענבר, מעצב התאורה אורי רובינשטיין והעורך המוזיקלי יונתן הררי.

״מת על החיים״ איננו מנסה להטיף לנו שטוב לחיות, ומסתפק בתצוגת תכלית בידורית ובכך מעלתו. ההפקה מתארחת בתאטרון הסימטה ביפו שבו הועלתה לא מכבר במסגרת פסטיבל אביב ישראלי 6.