מחזה חברתי-אנושי הופך בגרסתו הממוחדשת בהבימה לתפלות המתחזה לתיאטרון חברתי
שני דברים טובים והחמצה אחת
האינסטינקט המיידי שלי הוא לא לכתוב ביקורת על ההצגה ״ז׳קו״ על פי מחזה מאת אילן חצור שהוצג לראשונה ב-1998 בתיאטרון בית ליסין ונחשב לביטוי חשוב של מצוקתה הכלכלית והאנושית של הפריפריה, ושל היחיד בה, כפי שכתבה בתכניית אותה הצגה מבקרת התיאטרון המנוחה ד״ר שוש אביגל.
את דבריה מאז אפשר לקרוא בתכניית ההצגה הממחדשת עתה את המחזה בהבימה, שערכו רות טון-מנדלסון ורמי סמו והיא אחת משני הדברים הטובים שבה. חבל רק שההצגה איננה נענית למאמץ הראוי של השניים לתת סימוכין ומשמעויות נלוות אפילו אקטואליות להעלאתה.
חבל גם שחצור החמיץ את ההזדמנות להפוך את המחזה ההוא לסטנד-אפ עכשווי שבו יעקב כהן, שפה ושם מתנהל כאילו זה כך, היה מגלם גם את ז׳קו ובאותה הצלחה גם את כל הדמויות האחרות.
הדבר השני הטוב בהצגה הזאת היא תפאורת מפעל החוטים שעיצבה לילי בן נחשון, וגם היא בדרכה מעידה על הריק המתרחש בחלל הגדול של הבמה אחרי תמונת הפתיחה כשז׳קו, נראה כמסתבך בין החוטים הדקים, כהטרמה לכל שאר ההסתבכויות שהוא עתיד להיקלע לתוכן.
ז׳קו (מקור: אתר הבימה)
הכל בכל ולא כלום
העלילה (בכפל משמעות של המושג הזה) מתארת את סיפורו של ז׳קו, פועל במפעל חוטים בפריפריה שנקלע לסבך שחיתויות, בזבוזים, שקרים ובגידות ומחליט ברוב מצוקתו לשים קץ לחייו. ארכת שבוע הימים שניתנת לו היא ההזדמנות שלו לנקום באלה שחטאו לו: אשתו, בגילומה הצועק של מיקי פלג-רוטשטיין, שהרתה לחברו הטוב ביותר, שאותו משחק היטב קובי מאור, מנהל המפעל, ואמו שאותה מגלמת רבקה גור שמצאה אחרי שנים רבות את המבטא המזרחי שלא היה לה.
את מסעו המופרך של ז׳קו אל מותו - ותזכרו שבקומדיה לא מתים גם אם חבל שכך - מלווים עמי סמולרצ׳יק דק הגזרה, אורי הוכמן ובן יוסיפוביץ׳ גדולי הממדים שמחליפים טוב טוב תפקידים, כולל פאות ובגדים, במהירות מסחררת, המנוגדת מאוד להשתרכות ההצגה על פני שעה וארבעים דקות. הם דגים והם מלאכים והם הכל בכל מכל כל ולא כלום. ממש כמו המזכירה פנינית, במשחק מוגזם של נעמה ארמון,שגם מביאה נחמה פורתא בגילומה הישיר יחסית לתפקידה האחרכמזכירת בית הקברות.
כל אלה מוגשים בניצוחו של הבמאי איציק ויינגרטן שהמיר את רגישותו האנושית הידועה בהדחקה נמוכה שבשיאה חושפת חלקית את ישבנו של סמולרצ׳יק לקול מצהלות הצחוק של הקהל שפה ושם גם הוסיף קצת כפיים.
תורמים אחרים ללהיט הפוטנציאלי הם המוזיקה של אורי וידיסלבסקי , התאורה של מאיר אלון, התלבושות של דליה פן, והתנועה של גליה פרדקין.
ז׳קו (מקור: אתר הבימה)