|
|
|
 ההצגה הראשונה שהתאטרון מעלה תחת ניהולו של קליין היא ערב משולש של איכות - שלושה מחזות קצרים, שלושה במאים, שלוש שחקניות ושלושה שחקנים. לכל אחד מהם מגיעים שבחים על יצירתיות ורעננות שבדרך כלל יימצאו בפרינג׳ והעלאתם בתאטרון מראה היא הישג חשוב."
|
|
|
|
|
שלושה מחזות קצרים על מצבים אנושיים בהצגה החדשה של תיאטרון מראה מקרית שמונה
מקום של יצירה
״תיאטרון יוצר איכות״ הן שלוש המילים המדויקות החרותות על דגלו של תיאטרון מראה שהקים השחקן המנוח מנחם עיני ב-1994 כאשר עבר מהעיר הגדולה לקריית שמונה מתוך אמונתו כי "מרכז הוא לא אזור גיאוגרפי אלא מקום שיש בו עשיה ויצירה”.
עיני ניהל את התיאטרון עד פטירתו ב-2002, ואחריו הגיעו לנהלו עופר שמר ורועי הורוביץ. לפני חצי שנה נחת במקום השחקן יפתח קליין, שיצא מהקאמרי והגיע לקריית שמונה דרך תיאטרון דימונה שבו התנסה לראשונה ובהצלחה כבמאי ההצגה ״בקופסאות הבטון״.
ההצגה הראשונה שהתאטרון מעלה תחת ניהולו האמנותי של קליין היא ערב משולש של איכות - שלושה מחזות קצרים, שלושה במאים, שלוש שחקניות ושלושה שחקנים. לכל אחד מהם מגיעים שבחים על יצירתיות ורעננות שבדרך כלל יימצאו בפרינג׳ והעלאתם בתאטרון מראה היא הישג חשוב.
קצרים (צילום: ז'ראר אלון)
שיהיה בהצלחה… (בפרסית)
שני המחזות הראשונים בערב הם מפרי עטו המובהק של המחזאי האמריקאי ניל לִבְיוּט, הראשון בהם, ״שיהיה בהצלחה… (בפרסית)״ שפתח את הערב, מביא מפגש בין שתי שחקניות המחפשות תפקיד. המפגש מוכר כמעט לכל מי שמנסה למצוא תפקיד בהצגה, בסרט או בהפקת טלוויזיה וגם במקצועות אחרים.
הכישרון אינו בהכרח מה שקובע, ולעתים דווקא המראה החיצוני, היופי, המיניות הם שיכריעו מי תזכה בתחרות המתישה הזאת. עם כל הרצון הטוב להתמקד בכישורים המקצועיים, ההתייחסות לחיצוניותן היא עדיין, ובמקרים רבים מדי, תבחין חיוני ביחס לנשים המתמודדות על תפקיד ופרנסה. במה וחיים סדנא דארעא חד הוא.
הבמאי הוותיק מיכה לבינסון נענה להצעתו של קליין לביים את המחזה הקצר וגם תרגם אותו, והתוצאה ניכרת בדיאלוג הכי טבעי שיש ובביצוען המקסים של לירז צ׳רכי ורונה פרומצ׳נקו, כשתי שחקניות מתחרות על תפקיד קטן אחד. הבימוי מדגיש יפה איך הן מתקרבות בהדרגה זו לזו, חושפות זו בפני זו רגישויות ופחדים, ומגיעות אל רגעי האמת המסויטים שלהן בשלב שבו רק אחת מהן תזכה בתפקיד המיוחל.
ההצגה נהנית במיוחד מהחוויה הפרטית של השלושה - הבמאי שבשנות נסיונו הרבות היה צריך ללהק את הצגותיו, ושתי השחקניות שרק נדמה כי כל הדלתות פתוחות לפניהן. והקהל מתוודע למה שנסתר מהעין ואפילו מטורי הרכילות.
קצרים (צילום: ז'ראר אלון)
פרחי היקינטון
המחזה הקצר השני של לביוט, ״פרח היקינטון״ בתרגום של רבקה משולח, מתאר מפגש טעון ודרמטי בין ביל, שהואשם בעבר והורשה בפדופיליה ומנסה לפתוח פרק חדש בחייו, לבין קיפ שגילה כי בנו בן הארבע ואשתו נפגשים עם ביל בחלקה מוסתרת בפארק. הקשר הזה נחשף בהדרגה ובשיאו חושף קיפ את זהותו העבריינית של ביל ותובע ממנו לעזוב את המקום ולא לשוב אליו.
בדיאלוג צלול מצליח לביוט לגעת בשאלה המהותית של מוסריות אנושית, כשהיא באה לידי ביטוי במהלכים של פחד, התחשבנות ומגננה. עברו של ביל אינו ניתן למחיקה - והמחזה מצביע על חולשת מערכת השיקום שאיננה מוצאת את הדרך הנאותה לסייע לביל ולקיפ גם יחד להשתחרר מהצל הזה, ולתת לעבריין אפשרות לחזור לחברה שפגע בה.
יריב הורוביץ, המוכר כקולנוען מנוסה, ביים את המחזה הטעון הזה ברגישות יפה, כשהוא נסמך על נסיונם וכשרונם של שמעון מימרן כביל, ויפתח קליין כקיפ. מימרן יוצר דמות כואבת מאוד, אמינה, של אדם שמנסה לגבור על חולשתו הפלילית, אך גם הוא אינו יודע איך לגבור על העבר הרודף אותו. קליין מעצב יפה דמות של אב החרד לבנו, ומוכן ללכת רחוק כדי להגן עליו.
קצרים של סתיו (צילום: ז'ראר אלון)
נפוליאון בגלות
את ״נפוליאון בגלות״, המחזה השלישי שנעל את ההצגה, כתב דניאל רייץ, מחזאי ותסריטאי מניו יורק, והוא מתאר בו מפגש אינטימי בין אם לבנה בעל תסמונת אספרגר. רבקה משולח תרגמה להפליא את הדיאלוגים הנעים בין הקומי לטרגי שמנהלים קורי בן ה-25, שאינו מצליח למצוא עבודה שיתמיד בה, ומתמכר למשחקי מחשב, ושל אמו, אוולין, חולת הסרטן.
יפתח קליין ביים את המחזה הנפלא הזה, שנוגע ברגשות אשמה הדדיים, ובה בעת חושף רגישות וקשר עמוק, הבנה, דאגה ואהבה שלא תמיד קל לבטא אותם. אך בעיקרו המחזה מתבונן באומץ באמיתות הכואבות של גורל השניים.
מיכל כהן רוזנבאום מעצבת בחום את דמותה של האם המתייסרת באשמה של כשלונה הכפול, בעיניה, כמי שילדה בן אוטיסט וכמי שמטילה עליו את עול מותה הקרב ובדידותו ואחריותו שלו לחייו. מיכאל גמליאל מגלם את קורי בשליטה מושלמת במחוות גופו ובעיקר בדיבורו הנע בין איטיות מהססת לדהרה טורפת. ברגעי הסיום שניהם מתאחדים עד כאב.
את הבמה והתלבושות עיצבה דלית ענבר שמצאה פתרונות יפים ונוחים לשלושת המחזות. מאיר אלון עיצב תאורה עניינית ויפה במיוחד ב״פרחי היקינטון״, ובן ארצי הוסיף קווים עדינים של מוזיקה.
בסיכומו של דבר, ״קצרים של סתיו״ היא הצגה איכותית, מהנה ומומלצת.
31/01/2016
:תאריך יצירה
|