|
|
|
 היצירה של פולק איננה רכיכה אלא דווקא רומזת אל המשמעות האחרת של המושג 'סלאג': קליע או כדור הנורה מכלי נשק, וגם אם עדיין לא במדויק, אפשר לדמות אותה להכרזת-הבטחה כי בעקבותיה יבואו כדורי-יצירה שיהיו מכוונים יותר וגם יפגעו בלב המטרה. וכבר מהטעם הזה 'סלאג' הוא ניסוי מחולי מעניין ומבטיח."
|
|
|
|
|
יצירת המחול העצמאית הראשונה של אבשלום פולק מזמינה המשך ושכלול השפה
קשוב לרקדניו שותפיו
ההזמנה לבכורה של "סלאג" בלהקת המחול האיכותית של ענבל פינטו ואבשלום פולק בישרה את תחילת דרכו העצמאית של פולק, עדיין במסגרת הלהקה. הרבה נאמר בהודעה על היצירה העתידה - ובניסוחים שבדרך כלל מהללים בטרם עת ואפילו משבחים עד כי הם מייתרים מאמרי ביקורת (אינני מתלונן). אבל רק ראיון עמו בישר על מה שמבחוץ נראה כמשבר בחיים האישיים של בני הזוג ולפרידה.
כמי שליווה אותם מראשית הדרך - תאמרו כסלאג, אותו זוחל או רכיכה שפולק בחר לכנות בו את יצירתו - אני יכול רק להצטער במימד האישי, ולייחל כי כדין יוצרים במשבריהם ובחילופי העתים יניבו פרי באמנותם, ויתקדמו אל השלב הבא, המחדש, האישי, של יצירתם.
סלאג (צילום: עודד פלוטוניצקי)
יש ביצירה הזאת רגעי מחול נטו יפהפיים. כך היא מתחילה, וכך היא מסתיימת, וניכר כי עינו של פולק קשובה מאוד לרקדניו, שהם ודינה זיו, מנהלת החזרות, הם שותפי יצירה כמוצהר בתכנייה. זו, אגב, מיניאטורית, מעוצבת בקיפולים, ומעלתה הגדולה היא בהבאת הטקסטים המוליכים את הסלאג מראשית עד אחרית - בהם ה״בלדה על נקודה״ של אנדרי ווזנסנסקי או ״שושנה רוסית״ של סוני מילר ויו צ׳ארלז, ו״הקומדיה האלוהית״ של דנטה אליגיירי.
הטקסטים האלה, ברוסית או באנגלית, מפיו הלוחש-לוהט של צביקה פישזון או מבעד לתנועה של נגה הרמלין - שני עמודי תווך בלהקה משכבר הימים - וגם על ידי רקדנים אחרים, מעניקים למתרחש את הפירוש הדרמטורגי המיוחל של היצירה כביקור במנהרות הזמן. מה שהיה, מה שקורה ומה שיהיה.
סלאג (צילום: עודד פלוטוניצקי)
ניסוי מעניין ומבטיח
במונחים של המחול המתהווה על הבמה פולק מוליך מהתנועה היפה, הגופנית-אנושית, בקבוצה או ביחידים ובהרכבים משתנים, אל התיאטרלית הלובשת צורה רובוטית מלאכותית, וחוזרת אל הביטוי הפיזי - בקטעי סולו מענגים - הנובע מתוך הנפש, המתוודעת אל הזמן החולף, כשברקע ההשלמה נשמעים צלילי הלהיט הישן "אז טיים גוז ביי".
זהו ניסיון מעניין של אבשלום פולק, שעדיין אינו מצביע על כיוונו האישי כיוצר. ביצירתו העצמאית, ככוראוגרף, מעצב חלל ומעצב פסקול, פולק הולך קדימה בנתיב הזמן שנקבע לו כיוצר שותף לענבל פינטו ביצירות מפוארות, וכמי שבהדרגה התמקם בשדה המחולי והעמיק את הזיקה למתחם התיאטרלי שממנו הגיח והביא עמו לעולם התנועה.
סלאג (צילום: עודד פלוטוניצקי)
עתה בחיפוש אחר זהותו האישית כיוצר הוא נקרא למצוא את שפת המחול הייחודית שלו. זו איננה משימה קלה, אפילו אם נדמה שאחרי כל השנים שעברו כבר רכש את המיומנויות הכוריאוגרפיות במלוא היקפיהן. עדיין ניכר היסוס מבני, התמונות אינן מייצרות רציפות רעיונית, ואפילו נוכחותו המובלטת של פישזון כמנגנון המניע את גלגלי הזמן איננה מהדקת את החיבורים ביניהם.
עם זאת ומבחינות רבות היצירה של פולק איננה רכיכה אלא דווקא רומזת אל המשמעות האחרת של המושג סלאג: קליע או כדור הנורה מכלי נשק, וגם אם עדיין לא במדויק, אפשר לדמות אותה להכרזת-הבטחה כי בעקבותיה יבואו כדורי-יצירה שיהיו מכוונים יותר וגם יפגעו בלב המטרה. וכבר מהטעם הזה ״סלאג״ היה ניסוי מחולי מעניין ומבטיח.
19/06/2016
:תאריך יצירה
|