ברוח טובה ובלי עקיצה

״איי לייק מייק״ הועלה לפני ששים שנה ב״הבימה״, שנתיים לפני שזכה בפרס ישראל והוכתר בתואר התיאטרון הלאומי של ישראל,  והיה אחד הלהיטים הגדולים של אותם ימים. השלב הבא והטבעי הגיע כעבור ארבע שנים כאשר המחזה של אהרון מגד שב בגרסה קולנועית, וכעבור עוד שמונה שנים הגיעה גרסת המחזמר בתיאטרון גיורא גודיק עם מוזיקה של דובי זלצר ופזמונים של חיים חפר, שמהם נותרו שניים ברשימת להיטי כל השנים מאז - ״מה צריך לעשות בן אדם״ ובעיקר ״לחיי העם הזה״.

מה שלא נותר מהמחזה המקורי הוא העלילה הסאטירית המקורית של מגד. הוא דחס למחזה ביקורת חברתית נוקבת באמצעות עלילותיה של משפחה אחת שמחפשת דרך למנוע את גיוס הבת לצה״ל באמצעות שידוך לאמריקאי, אחד בשם מייק. אלא שזה מתאהב דווקא בישראל ובאילת, המתוארת במקור כעיר שרק תיירים ופושעים גרים בה, ובביטאון ״במחנה גדנ״ע״ נכתבה על כך ביקורת ובקשה לסלק את ההתייחסות הזאת.

איי לייק מייק (צילום: יוסי צבקר)

אינני בטוח אם הבקשה נענתה, אך בכל מקרה במחזמר, שנוצר בסמוך למלחמת ששת הימים המהדהדת בו, העלילה עברה שינוי, והרעיון העיקרי שלה הוא השאיפה לשפר את המצב הכלכלי של משפחת אריאלי, ואם אפשר בעזרת שידוך ״כספי״ טוב לתמרה הבת הגדולה. היא מחוזרת על ידי מיכה שבמקור היה קיבוצניק עני ובמחזמר הוא כבר סטודנט לפילוסופיה שאינו מרוצה משאיפותיה הקרייריסטיות. 

ההזדמנות לשידוך הרצוי מגיעה כאשר מגיח לארץ מייק, צעיר אמריקני שאביו הישראלי לשעבר היה ידיד ובוס של אבא אריאלי. מאותו רגע המושכות עוברות לידיה של אמא אריאלי וגיוס המילואים בתקופת ההמתנה לפרוץ המלחמה מסייע בידה להרחיק מהבת את מיכה ולהדק סביב מייק את אחיזתה של תמרה. מה שהאם איננה מביאה בחשבון הוא שהניצחון מעודד פטריוטיות, שלמייק יש רצונות ציוניים ורומנטיים משלו, ושלמיכה יש יתרונות צבאיים ולאומיים משלו. והכל ברוח טובה, סלחנית, ובלי עקיצה.

להקה גדולה בהצגה רעננה

בכל ההתפתחויות הקומיות שנותרו מככבת ציפי, האחות בת ה-12 של תמרה, שמאוהבת מאוד במיכה, ומעוניינת מאוד לסייע לשמירת הרומן ביניהם, לפחות כדי שהיא עצמה תמשיך ליהנות מחברתו כשהוא מלמד אותה אנגלית. גם במחזה המקורי וגם ביורשיו זה היה מה שנקרא ״תפקיד גונב הצגה״ וזה גם מה שקורה בגרסה החדשה של תלמידי בית צבי באמצעות משחקה הטבעי המצוין של הדר ברנשטיין. 

איי לייק מייק (צילום: יוסי צבקר)

כל המשתתפים בלהקה הגדולה - 21 בוגרים חדשים ואחד מתלמידי שנה א׳ - היו יעילים, רעננים, שרים מצוין ומגלמים בהתלהבות את תפקידיהם, קטנים כגדולים. בראש הלהקה, סוחפים כצמד ההורים, היו טירל יגוני כאם השולטת, וויקטור סבג כאבא הנענה לה בכל, רועי מלכה, גברי, שופע חן במשחקו ובזמרתו, רותם מלר המצוינת, אף היא במשחק ובזמרה, בתפקיד תמרה, וחביב ושופע קסם (בעיקר במערכה הראשונה) היה דותן עמרני בתפקיד מייק.

את הלהקה ואת ההצגה כולה ביים ברעננות יפה עידו רוזנברג כשהוא מסתייע בשורה מכובדת של שותפים החל באמיר לקנר, המנהל המוזיקלי והמעבד, עם תזמורים והפקה מוזיקלית של ליאור רונן, הדרכה קולית מושלמת של דוקי עצמון בתחום הזמרה וגיא אלון בתחום הגשת הטקסט המדובר. תומר יפרח הקפיץ את הלהקה הגדולה ויצר כמה נאמברים כוריאוגרפיים יפים.

איי לייק מייק (צילום: יוסי צבקר)

את התפאורה האוורירית המצוינת, בגוונים של העיר הלבנה, עיצבה מאיה פלג, ואת כתמי הצבע שפרחו בתוכה הביאו התלבושות היפהפיות של נטשה מנטל, אף היא כרוזנברג ואלון בוגרת בית צבי. מתן פרמינגר היטיב להאיר את השפע המגוון, ואלעד דדון עיצב סאונד שמילא את אולם האמפי של תיאטרון רמת גן.

בסך הכל השיבה אל גרסת המחזמר של ״איי לייק מייק״ עושה את שלה לקהל שרבים בו נהנים מהנוסטלגיה, והצעירים יותר לומדים פרק חשוב בתולדות המחזמר הישראלי.