|
|
|
 ככל שהמונודרמה המועלית על ידי תיאטרון הנפש התקדמה, וגם כשהסוף שלה כבר היה ברור, עדיין חיכיתי-קיוויתי-האמנתי שהסבא בכל זאת יגיע לשיעור, או להצגה, ומתרגש לגלות את נכדו מספר לנו סיפור אהבה למזכרת. ואולי זה סוד קסמו של התיאטרון."
|
|
|
|
|
ניר שטראוס נוגע בעצבים רגישים של חוויות אישיות כמשתתף פעיל באלצהיימר של סבו
פואמה של ערכים
הפרס שהוענק לניר שטראוס בפסטיבל התיאטרון של חיפה על משחקו במונודרמה האוטוביוגרפית שלו ״סבא שלי רמטכ״ל״ היה אולי פיצוי חלקי על היעדרו של סבו, גיבור המונודרמה שכתב ושיחק, ובה הוא מתאר באיזמל של אהבה מערכת יחסים מיוחדת הכוללת אותו, את סבתו ובעיקר את סבו וומחלת האלצהיימר שלקה בה.
מעבר לערכים המקצועיים המשובחים של המונודרמה והמשחק, ״סבא שלי רמטכ״ל״ היא חוויה אנושית הממיסה את הדמעות הפוטנציאליות - אף כי יש כאלה בפועל - לחיוך של סיפור אהבה, ששטראוס, מכוכבי סדרת הטלוויזיה ״גאליס״ בשתי העונות האחרונות שלה, חי על הבמה בטבעיות.
סבא שלי רמטכ"ל (צילום: יוסי צבקר)
ה״עלילה״ או העילה לסיפור היא שיעור בראיית חשבון שאמור להעביר הסבא שהיה בעבר נשיא לשכת רואי החשבון בארץ וגם יקיר העיר תל-אביב. אבל הסבא ״לא תמיד זוכר״, ולאחרונה החל להאמין כי הוא הרמטכ״ל, אינו מגיע והנכד, שכאן שמו ערן, ממלא את מקומו בסיפור ילדותו בצל יתמות מהוריו והתבגרות בצל האלצהיימר שהחל לכרסם את זכרונו של הסבא בגיל 82.
אולי הוא בכל זאת יגיע
שטראוס מספר את הפכים הקטנים של המסע האישי הזה, כשכל אחד מהם הוא כמין בית בפואמה גדולה על איש שראה בקריירה ובמקצוע הכרח קיומי, אהב את עבודתו והנחיל את הערכים אלה לנכד כולל הידע הנרחב במתמטיקה, פיזיקה ודו״חות כספיים.
הקשר בין הילד לסבו היה מעיין חיים לשניהם, כפי שמגלים הפרטים הרבים ששטראוס חי אותם מחדש על הבמה בתיאור השיחות ביניהם והיציאות המשותפות שלהם, ובמיוחד לגלידה מונטנה האגדית, לקולנוע וגם ל״עבודה״. ובעיקר הוא חי את תהליך הכניעה לאלצהיימר - שלוש שנים שבשיאן נפטרה הסבתא וכעבור שלושה חודשים גם הסבא.
סבא שלי רמטכ"ל (צילום: יוסי צבקר)
שטראוס יצר מעצמו, מסבו ומסבתו דמויות בימתיות, שקולו, מבע פניו, פשטות התיאורים וגם ההומור שלו, מעצבים את חיוניותן, את הקשיים והאופטימיות שלהן, ובעיקר את השכחה, בבימוי הרגיש של אלירן כספי, בבמה שעיצבה מאיה בר ניב ככיתת בית ספר עם לוח מקושקש, ותאורה שעיצב נדב ברנע, שגם עיטר במוזיקה.
ככל שהמונודרמה המועלית על ידי תיאטרון הנפש התקדמה, וגם כשהסוף שלה כבר היה ברור, עדיין חיכיתי-קיוויתי-האמנתי שהסבא בכל זאת יגיע לשיעור, או להצגה, ומתרגש לגלות את נכדו מספר לנו סיפור אהבה למזכרת. ואולי זה סוד קסמו של התיאטרון.
31/08/2016
:תאריך יצירה
|