כחמש וחצי שנים חלפו מאז ניצח לאחרונה דניאל אורן על הפקת "נורמה" באופרה הישראלית. בסוף החודש אורן, הפעם כמנהלה המוזיקלי של האופרה הישראלית ישוב וינצח על היצירה. בינתיים עד שהוא יגיע נכנסנו לאולם החזרות לשיחה קצרה עם הזמרת ג'ניפר הולוויי שתשתתף בהפקה ועם המנצחת קרין בן יוסף, שעובדת עם הסולנים, המקהלה והתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון (תזמורת האופרה) עד לבואו של אורן. 
 
"נורמה היא הטובה ביצירותיי"
 
"נורמה" נחשבת לאופרה החשובה ביותר שחיבר המלחין הסיציליאני וינצֶ'נזוֹ בֶּליני, שפעל במקביל לדוניצטי (ההפקה הבאה באופרה הישראלית היא "לוצ'יה די למרמור" של דוניצטי), במחצית הראשונה של המאה ה-19. לסיפור העלילה הגיע בליני בהשראת מחזה בשם "נורמה או רצח הילדים" שהוצג בהצלחה בפריז באותו זמן.
 
בליני, שחי בסך הכל פחות מ-35 שנים, התנהל בדרך משלו בסצנת האופרה של אותם ימים. על מנת לברוח מן הצל הגדול של רוסיני, בליני המיר את זמרת הבל-קנטו ברוחו המבודחת יותר, הכוללת הרבה קטעי קולורטורה  (הפגנת וירטואוזיות קולית בצלילים הגבוהים בדרך כלל), בקווים מלודיים ארוכים ויפים, ויש אומרים קווים אציליים עד בלי די, ולכן זכה בין היתר בכינוי "שוֹפֶּן של עולם האופרה" והיה למושא הערצתם של מלחינים שונים, ובהם וגנר הגרמני וברליוז הצרפתי.
 
לבליני היה גם מעמד מיוחד בציבוריות האמנותית. הוא ביקש וגם קיבל שכר גבוה עבור יצירותיו ולכן, בשונה מכל עמיתיו, לא נאלץ ללמד על מנת להתפרנס. הוא רשם הצלחות, אחת מהן לאופרה "הסהרורית" שבעקבותיה הזמין בית האופרה "לה סקאלה" במילנו אופרה חדשה. בליני החליט להלחין את המחזה "נורמה או רוצחת הילדים" והודיע על כך לסביבתו. 
 


נורמה (מקור: אתר האופרה הישראלית)


כשירד המסך על הצגת הבכורה ציפיותיו של בליני ללא התממשו. לאחד מידידיו כתב: "מילים אלה נכתבו תחת רושם של צער גדול. צער שאני עצמי מתקשה להבין. שבתי מהצגת הבכורה של 'נורמה'... היית מאמין?!  זה היה פיאסקו! פיאסקו אמיתי! נראה לי שהקהל הזדרז בחריצת דין... הייתי משוכנע ש'נורמה' טובה לפחות כהצלחותי הקודמות, אבל... תקוותיי היו מוטעות.

"למרות זאת אני יכול לומר ברצינות גמורה שהפתיחה, הכניסה של נורמה, האריה שלה, הדואט שלה ושל אדלג'יזה, וכל הפינאלה של המערכה השנייה הם מן הטובים בחיבורי המוזיקה שלי ואהיה מאושר אם אצליח לחבר קטעים באותה רמה בהמשך הקריירה המוזיקלית שלי... בהפקות תיאטרוניות יש רק שופט אחד  - הקהל. אני מקווה שהקהל ישנה את גזר דינו. אם אכן כך יקרה, אכריז ש'נורמה' היא הטובה ביצירותיי." 
 
בסופו של דבר  תחושות הבטן של בליני התגלו כנכונות ולאחר כישלון הערב הראשון היצירה זכתה במעמד ובמקום הראוי לה והועלתה עוד בעונה הראשונה כ-40 פעמים נוספות.



דניאל אורן (צילום: יוסי צבקר)




ציפייה למרד בשטחים הכבושים

גיבורת האופרה היא כוהנת דרואידית בגַליָה, שנכבשה על ידי הרומאים בפיקודו של יוליוס קיסר ותושבי השטחים הכבושים המשיכו להאמין בדתם וציפו למנהיג שירים את נס המרד כנגד הכובש.

במאה ה-19, בעקבות תגליות על אותם תושבים קדומים, עלה העניין של תושבי אירופה והמחזה ובעקבותיו האופרה על נורמה הכוהנת הדרואידית התקבלו היטב. ככוהנת דרואידית נורמה אמורה לעודד את העם האמיץ המבקש את עצמאותו. אך בעלילה מתגלה שנורמה דווקא מתאהבת בפּוֹליוֹנֶה, הנציג הבכיר של הרומאים, ויולדת לו שני בנים אותם היא מגדלת במסתור.

ההתלבטות בין נאמנותה לבני עמה לאהבתה לאויב היא הציר המרכזי של העלילה, כשציר המשנה הוא התאהבותו של פוליונה באדלג'יזה, אף היא משרתת בקודש. זעמה המובן של נורמה עם הגילוי משרת היטב את הדרמה, והסיפור מסתיים במותם של הקצין הרומי והכוהנת.




ג'ניפר הולוויי (צילום: מירי שמיר)



"הגעתי לזמרה בגיל מאוחר"
 
מאז פורסמו שמות הזמרים שישירו בהפקת "נורמה" לראשונה, זמרות שהבטיחו את בואן ביטלו ובית האופרה בתל אביב גייס זמרים חדשים. אחת מהן היא ג'ניפר הולוויי, זמרת המצו סופרן האמריקנית, ילידת ג'ורג'יה, שבאה לכאן לשיר את תפקידה של אדלג'יזה.

כשפגשתי אותה, ג'ניפר נמצאה בישראל פחות מיממה והתלהבותה מן המקום ניכרת כמעט בכל משפט. לא מזמן שרה לראשונה את התפקיד הראשי באופרה "סאלומה" של ריכרד שטראוס בבית האופרה של דרזדן שם ניצח עליה עומר מאיר ולבר והיא מלאה שבחים ומחמאות לדרך שבה עבדו ביחד על התפקיד.  

"לזמרה הגעתי בשלב מאוחר יחסית", היא מספרת."ההורים דאגו לכך שאני ושתי אחיותיי נלמד פסנתר, אבל הן לא יצאו מוזיקאיות. אחת עוסקת בתיקון אופניים והשנייה משלימה באיחור לימודי רפואה. אני ממשיכה את המסורת של הוריי - בתי לילי בת התשע לומדת גם היא לנגן בפסנתר.
 
"אבל מאותו הלימוד ועד לזמרה הדרך לא הייתה מובנת מאליה. בתיכון ניגנתי בתזמורת בית הספר על אֶאוּפוֹניוּם (מעין טוּבָּה קטנה יותר ונוחה יותר לנגינה בעיקר בתזמורות צעידה, י"ש) וגם שרתי במקהלת בית הספר. על זמרה מקצועית לא חשבתי. בתזמורת בית הספר הכרתי את דוּוֵיין, נגן כלי הנקישה, ולימים נישאנו. ואז נוצרה ההזדמנות כשבית הספר החליט להעלות את "חליל הקסם" של מוצרט.

"התלבטו מה אני אשיר, את מלכת הלילה, אחד התפקידים הראשיים המיועד לזמרת סופרן קולורטורה, או את הגבירה השלישית שגם הוא תפקיד סופרן. ברור לך שמי שאייש את התפקידים לא היה חזק בהתאמת הזמרים. שרתי את הגבירה השלישית ואחר כך שרתי את אורלובסקי ב'העטלף' של יוהן שטראוס שהיה תפקיד המצו סופרן הראשון שלי.

"היה לי קל בתפקידים עם מנעד נמוך ושרתי גם התפקיד הנשי הראשי ב'המלך ואני' ואחר כך שרתי ב'סיפור הפרברים' שהוא מאז המחזמר האהוב עלי." אני מספר לה ש"סיפור הפרברים" מועלה בימים אלה בבניין הסמוך לאופרה בתיאטרון הקאמרי, והיא מגיבה בהתלהבות ומבטיחה שתבוא לצפות.




ג'ניפר הולוויי (צילום: מירי שמיר)





"איפה אנחנו ואיפה אירופה"
 
"התחנות הבאות שלי היו סדנאות הזמרה בבתי האופרה של פיטסבורג, בבית הספרמנהטן למוזיקה שם למדתי אצל מורה שעבדה עם הרבה זמרים ישראלים, טריש מקאפרי. בסך הכל אפשר לומר שהייתי בת מזל. יש משהו משונה אצלנו באמריקה. כל אחד יגיד לך שמערכת ההוראה לזמרי אופרה שלנו היא הטובה ביותר שניתן למצוא - מסגרות מעולות ומורים נפלאים, אבל כשאתה מגיע אחר כך לבתי האופרה זה סיפור אחר. איפה אנחנו ואיפה אירופה."

זה לא פשוט עניין כלכלי? בארצות הברית המדינה מעולם לא סבסדה את מוסדות האמנות.
"קרוב לוודאי, אבל הדרך לעודד את העשייה היא לא רק לייצא זמרים לבתי אופרה בעולם אלא לעודד אותם בבית."

זה הביקור הראשון שלך בישראל?

"למעשה לא. במסלול שלי בארה"ב הגעתי גם לסנטה פה בקליפורניה. את פסטיבל האופרה שם ניהל במשך כמה שנים המנצח פרדריק שאזלן, המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית ירושלים. שאזלן הזמין אותי לפני ארבע שנים לשיר בירושלים יצירה שלו על פי שירים של המשורר האמריקני רוברט פרוסט. זה היה הביקור הראשון.

"הנסיעה לכאן היתה מלווה בחששות. אתה יודע מה שאנחנו רואים בטלוויזיה על המקום הזה. אבל לאחר הקונצרט טיילתי בעיר העתיקה ויצאתי עם תחושות חדשות, שכאן בין החומות החלה התרבות שלנו. יצאתי הרבה יותר מעודדת בכל מה שידעתי על העיר, על הארץ. כשהגיעה ההזמנה לשיר כאן בתל אביב באתי כבר עם שמחה ועם רצון גדול."




נורמה (מקור: אתר האופרה הישראלית)


"התפקיד שלי הוא דוגמה לאחוות נשים"
 
איפה את מרגישה נוח יותר על במות האופרה, באורטוריות או ברסיטלים?

"אני לא אוהבת להיות לבד על הבמה, לכן על רסיטלים אני לא חושבת. כמובן שאני שרה יצירות כמו "משיח" של הנדל או "רקוויאמים" של מוצרט או של ורדי, אבל אני אוהבת את הצד הדרמטי את העבודה עם במאים שונים על אותה אופרה. את אדלג'יזה שרתי למשל בבורדו בבימויו של כריסטופר אולדן (שביים כמה הפקות  יפהפיות בתל אביב). התחנה הבאה של ההפקה היתה באופרה הלאומית האנגלית בלונדון, שם שרים כידוע באנגלית. זה לא היה פשוט וגם לא נשמע הכי טוב. עכשיו אני צריכה לחבר את עצמי מחדש לשיר את התפקיד באיטלקית.  כאמור אני מעדיפה לא להיות לבד על הבמה ואני בתהליכים של גילוי מתמיד."

אמרת שהבת שלך לומדת פסנתר, היא מגלה נטיות גם לשיר?

"בינתיים לא. בינתיים היא מזכירה לי את עצמי בגילה, כשהיא אוהבת לנגן קטע שכבר השתלטה עליו ופחות ללמוד דברים חדשים. הקריירה שלי החלה כשהייתי בהריון איתה ובשלוש השנים הראשונות היינו משפחה שנעה בדרכים. אחר כך החלטנו שצריך מקום קבוע והתמקמנו מחדש בארה"ב. אנחנו גרים באטלנטה ובעלי מנגן בהרכבי ג'אז, חשוב שלמישהו בבית יהיה ביטוח רפואי קבוע ומסודר. משם אני יוצאת להופעות. מספר ההופעות שלי בשנה הוא נגזרת של כמות ההפקות כי כאשר מדובר בהפקה חדשה אני נמצאת חודשיים במקום אחד." 
 
איך התפקיד של אדלג'יזה בעינייך?

"היא הדוגמא לאחוות נשים. ילדה צעירה שגדלה במנזר לקראת תפקיד של כוהנת, גבר היא לא ראתה בחייה. מגיע מפקד בצבא הרומי, היא נופלת לרגליו אבל  ברגע שנודע לה שאותו הגבר הוא בן זוגה של נורמה ואביהם של שני ילדים, היא מתגייסת לטובתה של נורמה."

סיפרת ששרת לאחרונה את סאלומה עם ולבר. זה לא בדיוק תפקיד למצו סופרן.

"נכון, כבר קוראים לי 'סוּפֶּר סופרן' במקום 'מצו סופרן'. המנעד שלי מסוגל להתמודד עם תפקידים גבוהים יותר ולאחר ששרתי אופרות של הנדל מצד אחד ויצירות חדשות כמו זו של שאזלן מצד שני, אני חושבת שאני רוצה לשיר את ה"מרשאלין" ב'אביר הוורד' של שטראוס, את אלקטרה ב'אידומניאו' של מוצרט וכמה תפקידים במנעד הזה באופרות של של וגנר."  לפי כמויות המרץ והכוח של הגברת הזוהרת מאטלנטה, היא עוד תגיע לתפקידים האלה.




ג'ניפר הולוויי (צילום: מירי שמיר)




לקראת בכורה של האופרה "נורמה" תתקיים ב-26 בנובמבר 2016 ב-11:00. האופרה תעלה בתאריכים ב-30 בנובמבר, 1, 3, 5, 6, 8, 10, 12, 13, 15, 17 בדצמבר 2016 בשעה 20:00, וב-2, 9, 16 בדצמבר בשעה 13:00, בית האופרה, המשכן לאמנויות הבמה, תל אביב. להזמנת כרטיסים: 03-692777 או באתר