|
|
|
 שמחתי כשהוזמנתי לצפות במופע סוף השנה של תלמידי שנה א' ובוגרי שנה ב׳, ואני יכול לומר שההנאה הייתה גדולה ומפתיעה ברמה הכללית, ואף למעלה מזה בכמה מקרים סולניים... הביצועים היו מרהיבים במיוחד בקטעים שבהם שתי הקבוצות כמו התחרו ביניהן והתוצאה היא תיקו מלבב. בשתיהן הופגן דיוק מבני ולכידות קבוצתית בהרכבים קטנים או כלליים."
|
|
|
|
|
המסלול להכשרת רקדנים בתל אביב עבר דירה אבל מרעיף הבטחות חדשות למחול הישראלי אומרים שאחת הטראומות הגדולות בחיים היא מעבר דירה, בין אם מרצון הדיירים ובין אם מפאת צרכים משתנים. קל וחומר כשהנדל״נות היא אידיאולוגיה שמרקידה כל עניין על הזרת. מבחינה זו המשך פעילותו של ״המסלול להכשרת רקדנים - תל אביב יפו״, הפרי העסיסי של שיתוף הפעולה של נעמי פרלוב ואופיר דגן שהחל לפני עשר שנים, ונודע עד לא מכבר כ״מסלול ביכורי העתים״, הוא בשורה טובה גם כשמעתה הוא יפעל במרכז הקהילתי דב הוז.
ביצועים מרהיבים
אבל סדקים כמו סדקים, ובעדם נושבות רוחות, עפות שמועות ויש - כך אומרים - גם תחושות של סערה בדרך, של התרופפות הגיבוי וכיוצא באלה, עניינים שעדיין רק מציצים לעבר המתרחש. הדרך הטובה ביותר להיאבק באלה היא להמשיך וליצור. קשה, ודאי, אבל חיוני להמשך הדרך של המחול הישראלי.
משום כך, שמחתי כשהוזמנתי לצפות במופע סוף השנה של תלמידי שנה א' ובוגרי שנה ב׳ של המסלול, ובהרחבה אני יכול לומר שההנאה הייתה גדולה ומפתיעה ברמה הכללית, ואף למעלה מזה בכמה מקרים סולניים. מיטב הכוריאוגרפים בהם יסמין גודר, מור שני, יניב אברהם וגיא שומרוני, משלנו, והבינלאומיים - ויליאם פורסיית', מאטס אק, און יאמדה ביצירה מקורית מיוחדת למסלול, סטיין סליס ומרטאן הרטאג, תרמו יצירות וקטעים מיצירות והמבחן הפעם אינו של אלה, אלא של הביצוע.
הביצועים היו מרהיבים במיוחד בקטעים שבהם שתי הקבוצות כמו התחרו ביניהן והתוצאה היא תיקו מלבב. בשתיהן הופגן דיוק מבני ולכידות קבוצתית בהרכבים קטנים או כלליים. וכרגיל במופעי מחול העיניים מתמקדות בסולנים - והפעם המופע החל בסולו מתוך יצירה של יניב אברהם, רקדן בת שבע בעבר, שהייתה בגדר הבטחה כשביצע אותה במפעל ״רקדני בת שבע יוצרים 2010״.
בית פתוח של המסלול להכשרת רקדנים ת"א (צילום: תולי חן)
סולנים וממשיכים
הסולו הזה פתח את המופע, למעשה אף הקדים וקיבל את פני הבאים לסטודיו ורדה של בת שבע, ואף בוצע שוב ושוב בכיוונים שונים על ידי הרקדן תום ניסים, משנה א׳. הוא היה מרתק, מרשים בקומה ממוצעת ומוצקה, ובתנועה גמישה, זוויתית או רכה. בהמשך המופע הוא בלט כל הקטעים שהשתתף בהם, ושמחתי לשמוע אחר כך שהוא כבר התקבל לאנסמבל בת שבע.
ביצועי סולו מצוינים אחרים היו של תמר קיש משנה ב׳ בקטע מתוך ״אולם״, יצירתה הוותיקה של יסמין גודר; תומר ברקו בסולו קצר מדי מיצירה של וויליאם פורסיית', והדואט מתוך ״רומיאו ויוליה״ של מאטס אק בביצוע לילך שורץ ותום ניסים.
הבשורות הטובות הן שלאנסמבל בת שבע התקבלו עוד שני בוגרים בנוסף לניסים ולבוגר נוסף (שכבר רקד אצל להקת פינטו-פולק). הם מצטרפים לשלושה בוגרי מסלול קודמים, ובלהקת בת שבע הראשית רוקדים שניים. גם הלהקה הקיבוצית קלטה רקדנית אחת מבוגרות השנה הזאת, ושלושה התקבלו לצעירה, ומצטרפים לשלושה בוגרים קודמים שם.
כך גם בלהקת פרסקו שקולטת שלושה בוגרי השנה בנוסף לשלושה שכבר רוקדים בה. בלהקת ענבל פינטו ואבשלום פולק רוקדים היום שלושה רקדנים, בלהקת קמע חמישה ובשנה הבאה תצטרף אליהם בוגרת חדשה. ולמפעל גוונים במחול התקבלה בוגרת שנה ב' ביצירה עם שלושה בוגרים ותיקים של המסלול.
בית פתוח של המסלול להכשרת רקדנים ת"א (צילום: אייל לנדסמן)
עם זאת, בשתי הקבוצות הגדולות בלט בעיניי מיעוט חלקם של הבנים, וגם אם התנחמתי בביצועים מעניינים או אף מצוינים, נראה לי כי המסלול חייב לעבוד על איזון טוב יותר. בה בעת, גם הבנים וגם הבנות הפגינו משמעת תנועה מעניינת, ונוכחות אישית ברורה.
בסיכומו של המופע הזה שהיה מלהיב, ניתן לומר כי במסורת פעילותו בת עשר השנים, ״המסלול״ ממשיך ומפגין הבטחה גדולה למחול הישראלי.
27/06/2017
:תאריך יצירה
|