|
|
|
 במאי הגרסה החדשה, אילן רונן, שומר בדייקנות על הפשטות, החן, ההומור והרגש שלוין הצליח לאגד ולאחד במחזה הזה... הטקסט והדמויות היו נגישים להבנה, להזדהות, אך גם העמיקו את המשמעויות הקיומיות או האנטי-קיומיות הצפונות בו."
|
|
|
|
|
זו הגרסה השנייה של הפנינה מאת חנוך לוין שעולה בקאמרי והיא רעננה ומרתקת כראוי לה "קרום" מאת חנוך לוין הוא אחד המחזות המוקדמים והשלמים ביותר במחזור הגדול של מחזותיו, והמרקם המיוחד שלו נוגע במערכת עצבים מיוחדת שחוקרים ומבקרים תהו על פשרה מאז שעלה לראשונה ב-1975 בתיאטרון חיפה. המחזה גם היה הראשון שהועלה בתיאטרון הקאמרי אחרי מות לוין, ולא בכדי.
מירוץ בהילוך איטי
זה מחזה של שתי חתונות ושתי הלוויות, שמייצגות את מרוץ החיים - לעתים בהילוך איטי - אחר המוות, שבדרך כלל בא בחטף. הגיבור, או האנטי-גיבור כמיטב ההגדרות של התפקיד, הוא קרום שרוצה להיות סופר או סתם אדם מאושר. לאחר היעדרות הוא שב אל השכונה שבה גדל, ובה הוא ימשיך להחמיץ את חייו תחת צל השגחתה, מחאתה וחיי-מותה של אמו.
בשכונה הזאת הוא ישאיר את טרודה אהובתו לתכטיך הריק, ואת ידידו האחד, תוגתי, ישיא לדופה הצוחקת עד שגם הוא ימות, ואת תשוקתו האחת האמיתית ימצא בדמות כפתור שנשר ממחלצותיה של צוויצי. והכל, ועוד ניסים ונפלאות מעולמם של האנשים המוחמצים, נוכח עיניהם הפעורות – או ליתר דיוק בטנם הבלתי שבעה – של השכנים פליציה ודולצ`ה, מול שתיקתו הנמשכת של שקיטא, שאיננו משורר, אבל יום אחד יקום וילך לו עם כמה מילים בודדות לפרידה.
ענת וקסמן, אודי רוטשילד ודיוויד בילנקה, קרום (צילום: ז'ראר אלון)
תקוות ואכזבות
במאי הגרסה החדשה הוא אילן רונן, בהפקה הראשונה שלו מאז פרש מהניהול האמנותי של הבימה. רונן שומר בדייקנות על הפשטות, החן, ההומור והרגש שלוין הצליח לאגד ולאחד במחזה הזה. הוא שמר על הבימה הנקייה מחפצים מיותרים והעיצוב שלה על ידי ניב מנור יחד עם התלבושות של אולה שבצ׳וב, ביטאו גישה ישירה לדמויות, לדיאלוג, לשפה, ולדימויים הבימתיים של לוין.
התוצאה היא שהטקסט והדמויות היו נגישים להבנה, להזדהות, אך גם העמיקו את המשמעויות הקיומיות או האנטי-קיומיות הצפונות בו. המרקם האנושי של השכונה ואורחיה, של תקוותיהם ואכזבותיהם, של תמימותם ועיוורונם התקיים היטב גם בסיוע התנועה והעריכה המוזיקלית של מירי לזר, הווידאו ארט של אמיר טל, והתאורה של זיו וולושין שחושפת כל מה שראוי.
העיניים של הקהל נשואות, מדרך הטבע, לעברו של קרום שהכל נהיה במחדליו כפי שאודי רוטשילד, במשחק גברי להפגין, יוצר אותו. זה אולי ההישג הבימתי החשוב ביותר של רוטשילד וההנאה מהמעברים המהירים שהוא מבצע בין הזוויות והפינות של התפקיד יוצרת אמפטיה לא פחות משבא לגשת ולהחטיף לו כמה מכות שיתעורר.
מדגישה זאת מצוין ענת וקסמן בתפקיד האם, שהיא הצל הגדול שקרום סוחב איתו מכל כיוון שיפנה. זה תפקיד פסיבי אבל וקסמן זקופה, דקה, וחדה כתער מצליחה דווקא לעורר את האמפטיה שנדמה כאילו לוין שלל ממנה, ולא היא. באורח מעניין יש לה ״בן זוג״ בדמותו של שקיטא, האילם השכונתי שברגע הנכון יידע לומר משהו מדויק כמוה, ודייויד בילנקה מעצב אותו ברגישות יפה.
ערן שראל ושרה פון שוורצה, קרום (צילום: ז'ראר אלון)
חברים ואהובות
שני חברים יש לקרום מילדות - תכתיך החתיך, שערן מור חי אותו נהדר באותה רכות האומרת שהוא תמיד ירוויח את מה שנראה כי הוא מפסיד, כזה מין לוח נקי שאפשר לכתוב עליו ולמחוק; וכנגד כל סממן של שכל ישר, ניצב תוגתי הגדול של אלון דהן במשחק סוחף, שכל זווית מצחיקה בו היא ביטוי של הכאב של הקיום שלו, באמצעות ההיפוכונדריה, ובהדרגה משחקו של דהן הופך לקינה עצובה.
דנה מיינרט מצוינת כטרודה, האהובה שמחכה ומוכנה ונאמנה לרוח ולהבל של קרום, ונוחתת לזרועותיו חסרות האונים של תכתיך, אולי כדי לעורר את המת-החי שלה, אך לשווא. אנרגיה עניינית, לשם שינוי במהלך של לוין, מביאה כנרת לימוני בתפקיד דופה שמבינה את האופציות החסרות ואת אלה הקיימות בשידוך עם תוגתי. לימוני היא האלמנה העליזה המושלמת לפני שראתה את החתן.
כמלווים תמיד, מציצים מזווית הכרס והתיאבון, צצים שרה פון שוורצה וערן שראל כזוג השכנים פליציה ודולצ׳ה, שהסיכוי למנה טובה בחתונה, בבר מצווה ובברית מילה יהיו המוקד של תכלית החיים שלהם. צמד מושלם אחר הם ירדן ברכה כצוויצי הסקסית שהתגלגלה לשכונה בלי וייז, ועמה ברתולדו האיטלקי שגיא מסיקה מפיח בו לטיניות על כל המשתמע והנוגע שבה.
עוד בצוות המצוין שרונן גייס לגרסה המענגת הזאת, הם אלי גורנשטיין, בווידאו, כרופט המיטיב להסביר את מותנו, וכן ישי בן משה, הראל ליסמן ורוני גורנשטיין בסדרת תפקידים קטנים, חולפים ושבים על מדרכת השכונה של קרום.
רוני גורנשטיין, כנרת לימוני ודנה מיינרט, קרום (צילום: ז'ראר אלון)
בסיכומו של דבר, שמחתי לשוב ולהתוודע אל הפנינה הזאת של חנוך לוין, ואת ההזדמנות הזאת אני ממליץ מאוד לא להחמיץ.
09/07/2017
:תאריך יצירה
|