לא בדיוק אהבה, למען האמת, יותר אהבהבה, כזאת שלשמע עולים על הרכבת או המטוס או הספינה וממריאים אל אחוזת הדמיון שהיא מחכה לך, שהוא מחכה לך, רק תבואו עם תירוץ רפואי ומובטחת לכם החלמה מהירה ומשכנעת. הביתה תכתבו על הרופאים והאחיות, וקצת רכילות על כמה מכרים אף פעם לא נמנעה מתיבול מרענן של המכתב. ותראו נס - התשובות מאושרות. הרי תשובו אל יקיריכם בריאים ושלמים, הלא כן?
 
זאת התמצית הרעיונית של 49 מכתבים ו-36 טלגרמות ששלום עליכם אסף ואיגד לרומן קטן שהופיע בקובץ ״חיי קיט״ שתורגם לעברית על ידי אריה אהרוני.

גניחות של לב יהודי

דווקא שלום עליכם, ודווקא יהודי ורשה שבפולין, עם כמה יוצאי דופן מקרקוב. דווקא הוא מכל המספרים ידע לתאר בדרך מקורית של ההתכתבויות את הנסים והנפלאות שלמריאנבד שבצ׳כוסלובקיה (אז בתחילת המאה שלפני המלחמות הגדולות) ולהציץ פנימה אל איזה לב גונח, מתהפך בלילות, חושד די בצדק, והרי הוא לב יהודי, אל תשכחו. וזה הרבה גניחות. 


קיץ במריאנבד (צילום: רדי רובינשטיין)
 
את המעשיות של המכתבים ערכה נגה אשכנזי למחזה מקסים, בפתרונות שראוי לה שתתגאה בהם. מכתבים שנשלחים הם מונולוגים מטבעם, אצל אשכנזי הם דיאלוגים ולפעמים אף יותר מזה. המרחק בין אותם מכתבים לפוסטים בפייסבוק או בוואטסאפ או בטוויטר הוא מרחק מדומה בלבד כאשר עוקבים בשקיקה אחרי חילופי הדברים במחזה ואחרי המעברים המדויקים בין 22 הדמויות שליקטה ואיתגרה עמם את הבמאי אמיר י. וולף. דע לאן הגעת, המחזה שלה אומר לו. כאן זה תיאטרון גשר. נא לביים בהתאם.
 
וכך גם מצוות חכמים מלומדה נשלחה אל מעצב התפאורה אדם קלר שהפליא לבנות מעין הר קסמים שעל פסגתו ולמראשותיו, בלבו וברקיעיו דפים-דפים של מכתבים. שם הוא המכתב המקסים, הושט ידך והרם, ותן לשכנך ותני לחברתך, ואולי יהיו בשורות מהמנחשת בקלפים בגילומה הנמרץ של כרמל קנדל או מהשדכן במשחקו האץ-רץ של אלכסנדר סנדרוביץ׳, צמד חמד שתמיד צצים להם שהרי בלי ניסים ובלי שידוכים חיינו אינם חיים.


קיץ במריאנבד (צילום: רדי רובינשטיין)
 
וזה עובד נפלא עם הלהקה הגדולה בתלבושות של מחלצות בעיצוב של וניה בואודן, ועם מקצבי המוזיקה הנושמת מאמע-לושן של רוני רשף, בנגינתו החיה על הבמה של בוריס זימין, כפסנתרן וגם קצת כמספר. ואז כבר טליה בק מתניעה נוסטלגיה, ואלכסנדר סיקירין מזריח שמש וירח במריאנבד וקצת חשיכה מפחידה מאחור, שם בוורשה. בקיצור - בימת גשר שקקה חיוניות א-לה-יבגני אריה ואפשר לראות בהצגה הזאת מחווה למורשתו. 
 
פנינה בוהקת של משחק
 
במרכז העלילה יושב דורון תבורי בתפקיד המלא תקוות של שלמה קורלנדר, שהתאלמן לא מכבר ומיד נשא צעירה יפה, בֶלְצֶה, וכבר שיגר אותה להתרפא שם במריאנבד. תבורי בוורשה ורוני עינב כבלצה במריאנבד הם המטוטלת החיונית ונפלאה של ההצגה, הוא בעזרתה של שבע-רוחל המטפלת בו במסירות חושקת כפי שפניה הסמוקות של אנג׳לה שטיינגרט מעידות עליה. ובלצה במרחק עם שלושה מחזרים. נו מילא….


קיץ במריאנבד (צילום: רדי רובינשטיין)
 
ראש וראשון בטריומוויראט הוא ישראל (סשה) דמידוב, שרמנטי וקליל כפרחח המבקש לשנות את שמו ממאיר למארק, והוא מחזר עדין כפרח ריחני שבלצה ראתה וקטפה להשיב רוחה ולהבריא כאבה. מאותה עיר מגיע גם הנרי דוד כמאצ׳ו אלגנטי, רופא השיניים זיידנר, ונוכחותו מבהירה לחיים סורוקר, ידידו של הבעל המקורנן, שגם לו יש מה שיכול לכבוש את לבה, ובמיוחד כשאלון פרידמן הוא המגלם אותו. מה שנאמר שלושה בני טובים בסירה אחת…
 
שלושתם השאירו מאחור נשים וילדים ששתיים מהן מגולמות כראוי לעגונות-לטווח-קצר על ידי סבטלנה דמידוב ונטע שפיגלמן, שגם יולדת בן, ומכינה נקמה בסורוקר. ולעומתן במריאנבד שוהה פרל יאמייקר, הלא היא ליליאן רות הנמרצת, שבעזרת השדכן הזריז מחפשת חתנים לשלוש הבנות מגודלות האף הנשרי - במשחקם שובה הלב של דור מיכאלי, הלל קפון ופאולו א. מואורה. החתנים נמלטים מהר, הרי הם כבר נשואים, ואבי הבנות שמגלם אותו ויטלי פוקס, נשאר עם הסחורה.


קיץ במריאנבד (צילום: רדי רובינשטיין)
 
״קיץ במריאנבד״ הוא בהחלט הפתעה מרנינה בקיץ המעיק הזה, אבל ראוי שנדע מה קורה שם לפני שאנחנו שולחים את נשותינו, בעלינו וחברינו ללקט קצת בריאות במעיינות חמים. ומה שקורה על בימת תיאטרון גשר זו פנינה בוהקת של משחק שכל כולו הנאה.

לרכישת כרטיסים