אשליות ומציאות

השאלה הראשונה שצריך לענות עליה היא אם המופע של להקת קאפיג מליון בצרפת הוא חגיגת מחול של היוצר מוראד מרזוקי ורקדניו הנלהבים-מלהיבים, או מופע חדשני של אפליקציה ממוחשבת הלוכדת את המחול ברשת הפיקסלים שהיא מפעילה בהתאמה מרתקת לתנועת הגוף האנושי. התשובה על השאלה הזאת מותנית בין השאר במקום מושבו של הצופה באולם האופרה הישראלית.

ככל שהישיבה סמוכה לבמה ניתן אולי ליהנות בעיקר מהמבצעים האנושיים על חשבון ההנאה מהאפקטים. ממקום מושבי ביציע התשובה היא שמדובר בשילוב מעניין ולרגעים אפילו סוחף של שני האלמנטים, אך בה בעת גם הכוריאוגרפיה וגם האפקטים שיצרו אדריאן מונדוט וקלייר ברדיין מוגבלים. 

Pixel (צילום: Laurent Phillippe)

הגוף האנושי נע בעיקר בתנועה המאפיינת ריקודי רחוב, קפוארה, לוליינות של קרקס ופה ושם דווקא קטעי סולו מרשימים, כולל סולו מרתק לרקדן עם חישוק גדול. ההיענות הדיגיטלית לקטעי הסולו אף היא במיטבה וכל התמונות נוצרות, מתוכננות מחושבות ומוקרנות בזמן אמת. 

האפליקציה מושתתת על מערכת אנימציה של תפאורה דיגיטלית תלת-מימדית, המתמקדת באובייקטים נעים של נקודות אור (פִּיקְסֶלִים), בצורת נקודות, קווים ותמונות,  אשר נעה ומגיבה לתנועות הרקדנים, לשינויים במיקומם ויוצרת אשליות אופטיות. מציאות בימתית שבה הכל אפשרי.


PixelPelPixel (צילום: Laurent Phillippe)

בולענים ורשתות

האפליקציה eMotion מבוססת על מערכת אנימציה פיזית ומנסה בדרכה לבטא רגש. את
המונוכרומטיות של האפקטים הדיגיטליים - שלגים, כוכבים, רשתות למיניהן - שוברת התאורה החמה שעיצב יואן טיבולי המוכר אצלנו מעבודותיו עבור להקת ענבל פינטו-אבשלום פולק. אבל הגוון הכחול או הלבן יכול להטעות, כי בעיקרה האפליקציה יוצרת רקעים ורצפות ומסכים שמגיבים לתנועה ה״נוגעת״ בהם, או ברגעים מסוימים עוצרת אותם.

מנקודת המבט הגבוהה הרגעים היפים ביותר - והיו רבים כאלה - היו כאשר השדרים הדיגיטליים אתגרו את הרקדנים וחייבו אותם להיות לא רק אנרגטיים אלא גם מחושבים מאוד בתנועתם, לדייק בנקודות המגע ובאחד הקטעים להיזהר שלא ״ליפול״ לתוך הבולענים שנפערו לרגליהם. זה היה אחד הקטעים התלת מימדיים שבהם המשלב האנושי-מחשבי הגיע לשיאו.

הקהל התלהב, ולא בכדי, ממפגני יכולותיהם של הרקדנים כגופים רוקדים או אקרובטיים, ומדימויים שהאפליקציה יצרה, אך בעיקר כאשר אלה ואלה חברו יחדיו ליצור את החוויה של אינטראקציה בין עולם סינתטי למציאות.

וכאשר המציאות מסביב לא כל כך איי איי איי, טוב לנוע אל המרחב האנושי-דיגיטלי של ״פיקסל״, לצלילי המוזיקה של ארמנד עמר, יליד ירושלים (שאחד הקטעים המיובאים לפסקול היה קטע שריגש אותי מאוד בסרט ״פוקסטרוט״). 

לרכישת כרטיסים