|
|
|
 ההנאה הרבה שההצגה הזאת מעניקה לצופים בה, בני כל הגילים, מקורה בראש ובראשונה בששת המבצעים הנהדרים שעופר עמרם כינס. מרדכי וייס, חרש-עיוור, המגלם את אדגר בכישרון מרתק, ברגישות נוגעת ללב ובהומור דק. מוחמד שקור, כבד ראייה, מגלם את הכלב המסור בהומור ובאנושיות שרק כלבים ניחנים בה. רויטל בנון, חרשת, מרגשת כאישה המתאהבת ונאהבת. ענבר גורן, גליה צור וליאורה דמטר הן השחקניות ללא מגבלות חושיות, כמלאכיות המלוות את אדגר במסעו."
|
|
|
|
|
מסעו של אדם אשר איבד את הראייה והשמיעה ויוצא למסע היכרות עצמי ולדרך חיים חדשה
אמנות
בשירות
הלקות
מראשית כינונו, מרכז ״נא לגעת״ השוכן בנמל יפו נטל על עצמו משימה חברתית תרבותית שמאפיינת את פעילותו - לחבר בין עולמם לקויי ראייה ושמיעה לעולמם של מי שעיניו ואוזניו מעבירות את חייו מלידה ועד מוות כאמצעים הראשיים, יחד עם חושיו האחרים, לגדול, להתבגר, להתוודע אל עצמם ואל זולתם ולחיות - פשוטו כמשמעו.
אלה אינם תופסים עד כמה לקויי השמיעה והראייה דומים להם חרף הלקויות, העדר שמיעה או חלקיותה, ראייה מוגבלת עד עיוורון אף הם אמצעי-חיים. אחרים, אך ההעדר או המגבלה משמשים את ההתוודעות השונה אל האני והעצמי ואל העולם סביב. ההבנה וההיכרות עם אלה הם בלב לבו של מפעל ״נא לגעת״.
הדרך להשיג זאת רבה וזרועה קשיים, אך כאשר הלקות מולבשת בשלמת האמנות, כאשר היא עולה על במה ובפרהסיה מגלה את עצמה, ומתחברת אל ה״אחרים״ - השומעים והרואים - היא הופכת אותם לזהים. וזהו ההישג הגדול של עופר עמרם, מחבר המחזה ״אדגר״ והבמאי של הצגתו, בהשתתפותם של שחקנים לקויי ראיה ושמיעה, וגם מקצועיים שאינם לוקים.
המחזה מתאר, בתנועה משוכללת, מובנית היטב במרחב הבמה, וללא מילים, מסעו של אדם אשר איבד באחת את הראייה והשמיעה. זהו אדגר, שיוצא למסע היכרות עצמי, מתוודע לפחדים, גובר עליהם, חולם, מאומץ על ידי כלב תועה, ואט אט מתגבש ומממש את תשוקותיו עד שהוא פוגש באישה שמציעה לו דרך חיים חדשה.
אדגר (צילום: בני דויטש)
מטען של יופי ופיוט
את העלילה הזאת הפך עמרם למסע רב חושי שבנוי על תנועת השחקנים, תלבושות מרהיבות של ענבל בן זקן (ממותג האופנה MIZO), אביזרים מיוחדים שיוצרו על ידי זוהר שואף, מוזיקה מקורית מאת יובל מסנר, ובעיקר וידיאו ארט מרגש מאת יערה ניראל השוטף את הבמה כולה וגם את השחקנים, ומעניק להצגה כולה מטען של יופי ופיוטיות, עוצמה ומסתורין.
אבל ההנאה הרבה שההצגה הזאת מעניקה לצופים בה, בני כל הגילים, מקורה בראש ובראשונה בששת המבצעים הנהדרים שעמרם כינס. מרדכי וייס, חרש-עיוור, המגלם את אדגר בכישרון מרתק, ברגישות נוגעת ללב ובהומור דק.
מוחמד שקור, כבד ראייה, מגלם את הכלב המסור בהומור ובאנושיות שרק כלבים ניחנים בה, והוא גם מגלם היטב את הצל השחור המאיים על אדגר באשר ילך. רויטל בנון, חרשת, מרגשת כאישה המתאהבת ונאהבת. ענבר גורן, גליה צור וליאורה דמטר הן השחקניות ללא מוגבלות חושיות, כמלאכיות המלוות את אדגר במסעו.
אדגר (צילום: בני דויטש)
בסיכומה הצגת ״אדגר״ מהנה, מעניינת, וראויה להערכה בזכות הידע והניסיון של עופר עמרם והמשחק האנושי המצוין של שחקניו.
03/10/2017
:תאריך יצירה
|