פסטיבלים - למען האמת - צעירים וחצופים

סאטירה ישראלית רעננה שתוקפת לכל עברי הפוסט-אמת ושרתיה הנאמנים למנהיג

שלושה דיוקנאות על הקיר

פגישה מקרית עם אחד מתלמידי משחק בסמינר הקיבוצים הביאה אותי אל האולם הרביעי הקטן בהבימה, למפגש סאטירי עם המציאות הישראלית בת ימינו שכל כולה מתהדרת בגלימה של ״אמת״ מפי שליחי מצוות מסוג שרת התרבות, שר החינוך וראש הממשלה. שלושה דיוקנאות אמיתיים שתלויים ברקע ואין לטעות בהם כאשר מדובר בפוסט אמת של תרבות, חינוך, וטוהר מידות.

המופע פרי עטם ויצירתם של ברק גדסי (כתיבה, עריכה ודרמטורגיה), סיון ליפשיץ (כתיבה), עדי גורטלר ורום רזניק (כתיבה ובימוי), שואל ״מה קורה בעידן שבו אין חשיבות לאמת, אך הציבור צמא לאמת אחת וחד משמעית?". הם מציעים את יסודות התשובה בזרקורים על "אדם המואשם באונס נשים ייבחר לנשיאות (בארצות הברית ופה בישראל), על שר בממשלה שיאשים אזרח שנהרג על ידי המשטרה בהשתייכות לארגון טרור ועל חייל שביצע וידוא הריגה במחבל מנוטרל שיוגדר כגיבור הלאומי.״

הם אינם מוותרים, אבל מפחדים מהמתקפה על עולם התרבות. המציאות משתנה מול עיניהם הצעירות בעזרת טקסטים מופרכים הנשלחים לכל עבר כנגד כל מי שמתנגד לדימוי התואם את תפיסתם. עובדות אלטרנטיביות ושקרים הם רק אמצעים זמינים ונוחים, ברשתות חברתיות, בכנסים פוליטיים, בראיונות ובמעל דוכן הכנסת. והייאוש אינו נעשה יותר נוח גם כשהם מצטטים את חנוך לוין: "איננו יכולים לשנות עובדות; נשארו לנו המילים לשחק בהן“.

למען האמת (צילום: ארז עובד)

הם מצביעים על מצב שבו ״משפטנים וכלכלנים קובעים מה מותר להעלות על הבמה ומה אסור. מערכת החינוך הממלכתית משנה את פניה. שר החינוך מבטיח שאין הדתה, השחיתות השלטונית מתרחבת, והאופוזיציה עומדת ריקם, קופצת ראש אל תוך עולם העובדות האלטרנטיביות שהתפרץ לחיינו.״

צריך להשיב מלחמה

על כל זאת, היוצרים הצעירים יחד עם שבעה שחקנים יוצרים - אדוה רפאל, אופק אהרוני, אלון סנדלר, דניאל נחום, יובל קורן, מיקה נדל, נועה אנגל ועידו קולטון,אף הם סטודנטים וסטודנטיות למשחק, בימוי ועיצוב בבית הספר לאמנויות בסמינר הקיבוצים - באים להשיב מלחמה למתקפה על עולם התרבות.

הקברט הנושא את השם ״למען האמת״ נכתב ובוצע לראשונה בחול המועד פסח ברחבת הכניסה לפסטיבל תיאטרונטו בתיאטרון יפו. במידה רבה הם מיהרו ״לעסוק בנושא הכי אקטואלי שעל הפרק, ושעוסק בשלל מצבים חברתיים.״ הקהל שהצטופף סביבם נתן להם את הדחיפה, הנהלת בית הספר טפחה על השכם, והמופע יוצא לדרך תוך כדי לימודיהם.

למען האמת (צילום: ארז עובד)

במשך שעה, עם מערכונים ושירים שנכתבו או שוכתבו על ידם, הם יוצרים קברט צעיר וחצוף שאינו פוחד מהאמת המציצה משולי הפוסט אמת המבקש להסתירה. חכו כשתגיעו לקנטטה הגדולה ״מסורת״ מתוך ״כנר על הגג״. שם האמת חוגגת בגדול את החצים שהקבוצה יורה לכל עבר.

הקברט שהם יוצרים מתקיים על במה קטנה, שבמרכזה פסנתר, ומשני צידיה קולבי בגדים שהמבצעים יחליפו או יתקשטו בהם, כל אלה בעיצוב של לי-יה חוזה, עם תאורה של נמרוד דנישמן, עיבודים מוזיקליים שמנגן עומר בולנז׳ה כהן, ושירים מבריקים בעיבוד קולי של אליעד סודאי.

ואולי כל זה בעצם סיפור עצוב, כי בשלב מסוים, כשהקהל הצפוף השתחרר לחלוטין וצחק בגדול, והקבוצה נעמדה מולנו, הייתה לי הרגשה שמיד אחד מהם יביט בנו וילחש כניקולאי גוגול ״מעצמכם אתם צוחקים!״.

ובסיכום ״למען האמת״ הוא מופע מבריק וכואב, ועשוי באהבה.

למען האמת (צילום: ארז עובד)