פסטיבלים - פולישוק

בית ליסין גוזר קופה על חשבון סדרות הטלוויזיה וגם כאן בכיכובו הגאוני של ששון גבאי

שני מחזות בהצגה אחת

״פולישוקים לא מתים, הם רק מתחלפים״ מסוף סדרת הטלוויזיה השלישית של ״פולישוק״ היא סיסמא יפה, אבל ככל שמדובר בששון גבאי, השחקן שהעניק לדמות הכמו-דמיונית מעמד של חי וקיים ולוהט, מבטל את האמירה ההיא לחלוטין, ועל במת התיאטרון הוא משקיע בה את מיטב כשרונו הקומי, סוחף אתו את האנסמבל (על כך בהמשך), וזוכה לצחוקים ותשואות כראוי.

המחזה הבימתי של שמואל הספרי, יוצר הסדרה, מורכב למעשה משני מחזות נפרדים, האחד, הארוך ומתארך הוא של אסופת דאחקות של אקטואליה צפויה, ומשמשת כיסוי לטענה שמדובר בסאטירה. אבל סאטירה היא עניין רציני ואם רוצים שהיא תהיה כזאת צריך למצוא מהלכים טקסטואליים ומעשיים שדוקרים ולוחצים. מה שהחלק הקומי-פארסי משיג הוא צחוק, בעיקר כזה שגבאי יוצר, אך אפילו לא מגיע לקצה הסאטירי. לא ישראל, לא העם, לא המחלוקות, לא ההקצנות. רק דמויי ביבי ושרה. בקושי.

פולישוק (צילום: כפיר בולוטין)

המחזה ״השני״ לעומת זאת הוא יותר מערכון קצר ונוקב - תאמרו סאטירה במיטבה - עלינו ועל הקשר הבלתי נלאה שלנו עם השואה כ-raison etre של קיומנו העצמאי, המדיני, הכיבושי. בקטע הזה בחלקה האחרון של ההצגה זוכה גיא לואל, אף הוא מכוכבי הסדרות, להזדמנות להוכיח שגם הוא בשחקנים והוא עושה זאת מצוין, בעוצמה, בשכנוע, וחבל שהרעיון והמשחק שהוא מפתח לא זכה לעיבוי.

פולישוק (צילום: כפיר בולוטין)

התעדכנות לריאליטי הישראלי

הספרי שכתב את הסדרות היה כבול בהצלחתן, ונע במיומנות שהפגין בהן גם בנתיבי הגרסה הבימתית, וגם כבמאי עשה את העבודה כהלכה, עם כמה הברקות כמו התפקיד של שומר הראש, במשחקו החמוד של יקיר שוקרון, שגם היה המפקח על חילופי התפאורה של במבי פרידמן. אני אוהב במות מסתובבות, ובהצגה הזאת יש שתיים.

מהסדרות הגיעו גם חנה אזולאי-הספרי המצוינת וממזרית כמנהלת הלשכה הכוחנית, ושירי גדני נסחפת ונלהבת כיועצת התקשורת, המאורסת לבנו של ראש הממשלה - ולצערי מנשה נוי וענת וקסמן, כראש הממשלה ואשתו, מופיעים רק בתמונות דיוקן גדולות. הכוכבת השלישית שהגיעה מהסדרות היא דנה סמו כמזכירה המאהבת, והיא טובה מאוד. ארז שפר ואירנה גלזמן השתתפו בתמונה אפיזודית.

פולישוק (צילום: כפיר בולוטין)

אלדד לידור עיטר במוזיקה, עדי שמרוני עיצבה תאורה ואורנה סמורגונסקי עיצבה את התלבושות להצגה שהמירוץ הקופתי שלה התחיל במאי וסוף סוף הגיעה לבכורה חגיגית ולמבקרים. על פי כמה מהדאחקות אפשר להעריך כי יש התעדכנות מותאמת לנאמר ומוכרז בחוגים הפולישוקיים של הריאליטי הישראליים.

בסיכום: הצגה קיצית לימי הסתיו.